אמא אני יוצאת עם ערבי

אמא, אני יוצאת עם ערבי
סיפור בהמשכים
פרק 1

מעולם לא החשבתי את עצמי גזענית לא משנה כלפי מי
תמיד האמנתי בשיוון בין כולם
גם כאב לי לשמוע על גזענות מסביבי

אבל אם אני חייבת להיות כנה עם עצמי, אז בילדותי נתתי לכל דעה ששמעתי להפוך לשלי בלי לסנן אותה אבל עכשיו אני בסדר, נראה לי

בכל מקרה, יום אחד כשישבתי על הפייסבוק ראיתי הודעה מאדם שהוא לא ברשימת חברים שלי

נכנסתי לתוכן ההודעה ולפני שקראתי אותה בכלל נכנסתי לפרופיל של אותו אדם. השם היה בערבית כך שלא יכולתי להבין אבל עברתי בתמונות שלו והוא היה בדיוק לטעמי…
גבר גבוהה, שיער חום גולש, עניים חומות שאני יכולה לשקוע בהן וזיפים
יופי מזרחי יפהפייה

התחלתי לעשות לייקים על התמונות שעברתי עליהן והוא כתב לי עוד הודעה "לאט לאט ????" גיכחתי עם עצמי וקראתי את ההודעה הראשונה שלו "נעים מאוד קוראים לי עמאר אני בן 20 מבית לחם אני אשמח להכיר אותך"

השבתי לו" אתה עושה את זה הרבה? "
הוא" עושה את מה? "
קארין" מתחיל עם בחורות"
עמאר "ממש לא, האמת שאני ביישן נורא וגם מעולם לא הייתי חושב לשלוח הודעה ליהודייה אבל יש בך משהו מיוחד"
קארין "למה אתה מתכוון?"
עמאר "אני לא יודע…"

המשכנו להתכתב באותו היום בלי לשים לב לזמן שעובר, כל כך נהניתי לדבר איתו הוא סיפר לי המון על התרבות שלו שסיקרנה אותי כל כך

הוא אמר לי שהוא מרגיש אליי חיבור מטורף למרות שאפילו לא ראה אותי או שמע אפילו את הקול שלי. הוא הוסיף שהוא מאוד סקרן לשמוע את הקול שלי והוא בטוח שהוא יפה כמוני

הלחיים שלי נהיו אדומות מבושה ואמרתי לו שאני אשלח לו בתנאי שישלח גם. הוא שלח לי שנייה אחרי והקול שלו היה פשוט סוחף… רק רציתי לשמוע עוד ממנו

ידעתי שעכשיו תורי אבל כ"כ התביישתי, אני לא יודעת למה בדרכ אני מרגישה בנוח עם גברים אבל הוא גרם לי להרגיש הרגשה מיוחדת, בניסיון ה20 הצלחתי להקליט לו אבל כששמעתי על ההקלטה של עצמי שמתי לב לקול הרועד שלי
התחרטתי ששלחתי את ההקלטה חשבתי לעצמי איזה בושות…

אבל אז הוא החמיא לי על הקול שלי בצורה כל כך מתוקה שגרמה לי להרגיש טוב עם עצמי, חיוך רחב נמרח על פניי..

השארתי את המחשב שלי פתוח והלכתי לקחת לי כוס מים אפילו הודעתי לו אני לא יודעת למה… הרגשתי צורך כזה לשתף אותו בהכל אולי כי רציתי שזה יהיה הדדי

כשחזרתי לחדר אמא שלי הייתה עם הפנים למסך המחשב ושאלה אותי עם מי את מדברת?