החוצפן (חלק 4)

12/10/2017 499 צפיות אין תגובות

השעון העיר אותי שוב. הפעם ב17:00. זו הייתה שינה מדהימה. הרגשתי כאילו כל מה שקרה היום היה רק בראש שלי, ואדם לא היה פה והחוצפן לא היה לידי בכספומט. יצאתי מהמיטה והלכתי לצחצח את שיניי, שיהיו לבנות וחלקות לפני העבודה. בעבודה הזו לא היו דרישות לבוש, לכן כל עובד קבע לעצמו קוד לבוש שיכניס לו כמה שיותר טיפים, וכך גם אני. תמיד לבשתי ג'ינס ארוך וחלק, ואיתו גופייה עם כתפיות דקות. התלבשתי, אספתי את השיער הכהה שלי לקוקו גבוה, התאפרתי מעט ויצאתי מהבית. השיער שלי תמיד היה בעיה, התלתלים שלי היו יפים וארוכים והגיעו עד מותניי, אך דרשו הרבה מסכות וקרמים. לכן לעבודה העדפתי ללכת עם שיער אסוף. יצאתי מביתי, נכנסתי לרכב ונסעתי לעבודה.
~
נכנסתי לפאב שעבדתי בו. מאחורי הדלפק חיכתה לי טוהר, חברתי הטובה. אנחנו חברות מאז תחילת התיכון, את אמה הכרנו באוניברסיטה. הפכנו להיות שלישייה, עם קשר חזק שלא ניתן לשבור. הגעתי אליה וחיבקתי אותה. לידה עמד עמיר. עמיר היה גדול ממני ומטוהר בשנה, אבל לפעמים התנהג כמו ילד בן 16. מלבד היותו מצחיק, הוא גם היה שם תמיד בשבילי על תקן פסיכולוג, ולא רק לי- גם ללקוחות. ככה הוא היה עושה את הטיפים שלו. גם אותו חיבקתי כמובן.
"דפנה!!" קול מוכר קרא לי בהתלהבות.
אוי לא. לא שוב. לא החוצפן ההוא.
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר וחיבק.
"אנחנו לא מכירים" אמרתי לו, "אתה באמת חוצפן".
"אני מכיר אותך מספיק בשביל להתגעגע", הוא אמר וחייך חיוך של ילד. כשעמיר מחייך כמו ילד, זה מתוק. החיוך של החוצפן מעצבן. התעלמתי ממנו והמשכתי לסדר לעבודה.
~
שירתתי כמה לקוחות, בעיקר גברים. נשים רבות פנו אל החוצפן. ביקשו שיראה להן את השריר שלו, והוא הראה ברצון רב ועם חיוך. טוהר אמרה שהוא הסתכל עליי, לראות אם אני רואה אותו משוויץ בשרירים שלו. אחרי שפלירטטו איתו, הזמינו משקאות ונתנו לו טיפ, חלק מהבחורות הביאו חתיכת נייר ועשו סימן שמבקש שיתקשר אליהן. בסופו של דבר שמתי לב לרוטינה קבועה שחזרה על עצמה. במקום לשמור את הפתק, הוא קימט אותו והשליך לפח. בפעם החמישית שהוא עשה זאת, ניגשתי אליו ושאלתי אותו מדוע הוא מפלרטט איתן, אבל לא שומר את המספר.
"בינינו, דפנה", הוא אמר לי, "הן לא אתגר בשבילי. הן קלות, יכולתי בקלות להשכיב כל אחת מהן".
"זה קצת סקסיסטי, לא??", אמרתי לו.
הוא ציחקק "נכון, אבל אני צריך בחורה שרואה אותי בתור גבר, לא בתור שריר ביד, ואחת שאני אראה בתור אישה, ולא בתור ערב חד-פעמי, מישהי שאני אוכל להיות שם בשבילה כשקשה מישהי שאני אוהב ותאהב אותי חזרה", הוא סיים והסתלק. אני מדמיינת, או שהחוצפן הקטן באמת רגיש??
"את יודעת שהוא רוצה אותך כן??" עמיר הפתיע אותי וגרם לי לקפוץ.
"מה??" עניתי בזילזול, "הוא ואני?? לא. לא יקרה".
"חבל דפי, דיברתי איתו, הוא בחור טוב" עמיר אמר לי.
"הוא לא בשבילי" אמרתי וסיימתי את השיחה בכך שהלכתי לנקות שולחן. כשחזרתי לבר, הוא עמד שם.
"אז דפי…"
"אל תקרא לי ככה" קטעתי אותו.
"אז דפנה…" הוא אמר, "מתי את תבקשי לראות את השריר שלי??"
"ראיתי יותר ממה שאני צריכה לראות".
שררה בינינו שתיקה של 2 דקות.
"דפנה", הוא קטע את השקט, "את עובדת מחר??"
"כן"
"ומחרתיים??"
"מה אתה רוצה דרור??"
"רציתי לדעת אם תרצי שניפגש מחוץ לשעות העבודה", הוא אמר, "את יודעת…"
"כן אני יודעת", קטעתי אותו, "זה לא יקרה".
"למה??"
"בוא נישאר מקצועיים, זו עבודה. תפסיק להתעסק בשטויות ותחזור לעבוד", אמרתי ויצאתי להפסקה.
~
כשחזרתי מההפסקה, דביר שלח אותי לנקות כמה שולחנות. בשולחן מולי ישבו כמה גברים ששתו, עישנו והסתכלו עליי. אחד מהם קם. בבקשה שלא אליי, חשבתי לי.
"היי", הבחור אמר, "איך העבודה??"
"בסדר…" עניתי לו.
"עושה כסף טוב??"
"עושה כמה שצריך", עניתי בלי להסתכל עליו.
"את יודעת", הוא אמר בקול שיכור, "אני יכול לתת לך טיפ טוב היום. אבל זה לא בחינם, אני גם רוצה טיפ".
"סליחה??" אמרתי ויישרתי אליו מבט. הוא זרק את אחת הידיים שלו סביב מותניי ואת השנייה על הישבן שלי.
"תוריד את הידיים שלך ממני!!" צעקתי עליו.
"תורידי אותן בעצמך" הוא אמר.
"אני אוריד אותן", אמר דרור, שצץ משום מקום.
"רוצה טיפ??" דרור אמר לו "אם אתה אוהב את העצמות שלך שלמות, אל תיגע באישה בלי רצונה" דרור סובב לו את היד, "ועכשיו תסתלקו מפה".
הבחור יצא ואחריו כל החברים שלו.
"את בסדר??" הוא שאל אותי.
"כ.. כן", עניתי לו, "תודה רבה".
"דפנה, בואי נישאר מקצועיים, זו עבודה. מספיק להתעסק בשטויות, חזרי לעבוד" הוא חייך, קרץ לי והלך.
לא ציפיתי לזה. בטח שלא ממנו. הוא הרי חוצפן, ואני רעה אליו, מדוע שייגן דווקא עליי??
המשמרת נגמרה בשעה 2:00. יצאתי למגרש החנייה, נכנסתי לרכב והתכוננתי לנסוע הביתה, ואז שמעתי מישהו קורא בשמי. זה היה החוצפן.
"נתקע לי האוטו", הוא אמר "תוכלי לתת לי טרמפ??"
הסכמתי. אחרי מה שהוא עשה למעני היום בערב, אני חייבת לו הרבה יותר מנסיעה קטנה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך