תיכנסו. זה שווה את זה.

רוצים לשמוע את האמת הכואבת? תמיד ישפטו אתכם.
לא משנה מה תעשו, מתי ואיך, לאנשים תמיד יהיה מה להגיד.
אנשים תמיד יסתכלו על כמה את אוכלת, איך את אוכלת. אם תאכלי מהר מדי, זה יגעיל אותם. אם תאכלי לאט מדי, זה יעצבן אותם. את תאכלי הרבה, את שמנה, אם תאכלי מעט, את מרעיבה את עצמך.
הם גם יסתכלו על מה שאת לובשת וידביקו אותך בהגדרות למרות שתכלס? הם לא מכירים אותך.
תתלבשי יפה? הם ימצאו את הדבר הכי קטן להיתפס עליו, בשביל להרגיש טוב עם עצמם.
תראי את התחת היפה שלך ואת הציצי הגדול שלך? וואי, איזו זונה את. איך את יכולה להסתובב ככה ברחובות?
תשימי על עצמך בגדים רחבים שמסתירים את הגוף שלך? וואו, מי מתלבש ככה היום? זה כל כך מכוער.
אנשים תמיד יגידו לך שאתה צריך להיות גבר, להסתיר רגשות ולשחק אותה. הם גם ישפטו אותך ויקראו לך הומו אם "תהיה גבר" בדרך שאתה רוצה להיות. הם יגידו לך שאתה זה שצריך לשלם בדייט ראשון, הם יראו לך שאם אין לך ביטחון עצמי ואגו, ואתה לא תפרק את מי שיסתכל על הבחורה שלך, אתה לא באמת גבר.
זוהי החברה שלנו. זה העולם שלנו. והאנשים האלה? אלה אנחנו.
והלחץ הזה יותר גדול מהלחץ שכוח הכבידה מפעיל על הגוף האנושי. הפרנויה הבלתי פוסקת הזו נוראית, וגורמת לאנשים פשוט לשנוא את עצמם, להרוג את עצמם. ולמה? אני רוצה להבין למה?
אז אתם יודעים מה? זין. זין על כל זה.
אלה החיים שלכם, אלה החיים שלנו. ואנחנו חיים רק פעם אחת, וגם בפעם הזו החיים שלנו כל כך קצרים. אז שנבזבז אותם על לרצות אחרים ולא את עצמנו? מה?
אנחנו טובים ואנחנו יפים ואנחנו חכמים כמו שאנחנו, ואני רוצה לראות מישהו שיבוא ויגיד לי אחרת. אני רוצה לראות את אותה הבחורה שקראה לי זונה כי לבשתי חולצת בטן והראתי את הציצי היפה שלי. למרות שבתכלס, היא לא אמרה לי שום דבר. אבל ראיתי לה את זה בעיינים.
אני רוצה לראות את הבחור ההוא, שראה בחור אחר בוכה וחשב לעצמו "איזו נקבה". אני רוצה לראות אותם באים ואומרים עלינו משהו. אותם אנשים שלא מכירים אותנו, את האופי שלנו. לא יודעים מה עברנו, ובכל זאת, חושבים שיש להם את הזכות לבוא ולשפוט אותנו. אף אחד לא יגיד לנו איך לחיות.
בכל בוקר, כשאתם מתעוררים, תזכירו לעצמכם כמה טובים אתם. טובים ומוצלחים, בדרך המיוחדת שלכם. אל תיכנעו לשטויות החסרות פואנטה של החברה להשתלט עליכם. אל תתנו לאנשים להגדיר אתכם, אין להם שום זכות לעשות את זה. אתם היחידים שיכולים להגדיר את עצמכם. אלה החיים שלכם, והחוקים שלכם.
תחייכו, תאהבו את עצמכם, כי בעולם שלנו, אם לא תעשו את זה, אף אחד לא יעשה את זה בשבילכם.
———-
אנחנו אנשים, אנחנו שיפוטיים מטבענו. אנחנו שופטים ונשפטים על בסיס קבוע, ובכך אנחנו פשוט הורגים את עצמנו לאט לאט. המטרה של הטקסט הזה, היא שתאהבו קודם כל את עצמכם ואל תתנו לאף אחד להוריד מכם. וגם, תאהבו את מי שסביבכם. תפזרו אהבה, רק אהבה, תשאירו את השנאה לאנשים חלשים וממורמרים. זה חשוב מהכל. תהיו שמחים עם עצמכם ועם אחרים, ובזכות זה, העולם שלנו יהיה מקום טוב יותר.