בובות – פרק 15

לונה , אחותה של קשת התכוננה לטוס מארגנטינה אל ישראל במטרה להיות נוכחת בהלוויה של אחותה והיא לקחה איתה את החבר שלה , סבסטיאן ועוד חבר ילדות הכי טוב שלה , מתאו.
היא הייתה עדיין בהלם כאשר היא שמעה את הבשורה המרה על מות אחותה הדוגמנית.
מי יכול לשנוא אותה עד כדי רצון לרצוח אותה.
שאלות רבות התרוצצו במוחה והיא איננה מצאה להן מענה מיידי.
גם סבסטיאן וגם מתאו היו מאוהבים בה . אבל מתאו לא רצה להרוס את הידידות הטובה שנרקמה בינו לבין לונה. לכן הוא העדיף להשאיר את האהבה הזאת שלו אליה בסוד ולא לחשוף בינתיים.
אבל לונה לא רצתה לוותר ולהעדיף אף אחד מהם. היא העדיפה להיות החברה הכי טובה של מתאו בזמן שהקנאה טורפת אותו חי והוא אינו יכול להתמודד עם הידיעה שהיא הייתה החברה של סבסטיאן.
לו הייתה הדרך להתגבר על האהבה שהוא מרגיש כלפיה , הוא היה שוכח אותה וזהו.
היא העריצה את קשת ואת יופיה הרב , את היותה אמיצה למרות שפעם היא פחדה להצטלם בעירום מלא והיא לא הייתה מוכנה לכך.
עניין אותה מה קרה לקשת באמת. כאשר היא נחתה בארץ , היא נסעה ביחד עם מתאו וסבסטיאן , החבר שלה ל" אלמוג דוגמנות".
כאשר הם הגיעו לשם , לונה הבחינה בספיר , מי שהיה החבר של אחותה לפני שנרצחה והסוכן שלה . היא שמעה עליו כל כך הרבה דברים טובים שהיא הסתקרנה להכיר אותו בכוחות עצמה.
כאשר היא הבחינה בו , לבה דפק במהירות מכפי שחשבה. הוא מצא חן בעיניי , אמרה לעצמה ולאחר מכן הוסיפה תתעוררי יש לך חבר .
ספיר גם התלהב ממנה ומיד כאשר הוא ראה אותה הוא התאהב בה , הוא אוהב בלונדיניות ועיניים כחולות . אבל היופי של לונה הפנט אותו מיד והותיר אותו ללא מילים.
" אתה ספיר לוי המפורסם שיצא עם אחותי קשת? " אמרה לונה והסירה את משקפייה .
" כן , נעים מאוד. את לונה? איך אתן דומות. אבל את.. את יותר יפה ממנה." אמר לה ספיר בחיוך עליז ולונה נמסה במקום.
ליבו של סבסטיאן פרפר למשמע המחמאה שספיר נתן ללונה.
" תודה רבה.." אמרה לונה ברגשות תודה. סבסטיאן הבחין בסומק הרב שפרח על לחיה וקינא מאוד באותו הרגע.
" אפשר לדעת למה אתה מתחיל עם החברה שלי?" שאל סבסטיאן ברגשות זעם רק מלחשוב שלונה תעזוב אותו לטובת ספיר.
" אני רואה שלחבר שלך יש בעיות קנאה. קרה משהו ביניכם?" קרא ספיר בחיוך מתגרה בכוונה כדי לעצבן את סבסטיאן.
לונה נבהלה וניסתה להרגיע את הרוחות אבל סבסטיאן וספיר הלכו מכות מולה.
מתאו נחלץ לעזרתה וניסה להפריד בין סבסטיאן לספיר. לונה הסתכלה סביבה בחוסר אונים. עוד לא עבר יום אחד מאז שהיא נחתה בישראל וכבר שני גברים רבו עליה ורצו להילחם על ליבה.
היא התייאשה ולקחה את דברייה כדי ללכת משם כי היא לא הייתה מעוניינת בריבים.
" כשתתגברו , תודיעו לי כי פשוט נמאס לי מכל גברים האלה שמתנהגים כמו ילדים קטנים." קראה בעצבנות וסבסטיאן התעשת על עצמו וניגש אליה כדי לעצור אותה.
" לונה , זה נכון שאני מקנא מאוד. אבל אל תלכי. אני מצטער על מה שאמרתי. אני אוהב אותך." אמר לה בחיוך מאוהב ונישק אותה מול פניו הזועמות של ספיר.
" גם אני . אני מקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה שאתה תגיב בצורה הזאת. " אמרה לו בביטחון והיא ניגשה להיפרד לשלום מספיר " נדבר יותר מאוחר , ספיר." אמרה . סבסטיאן משך בידה לכיוון היציאה ומתאו הלך בעקבותיהם.
לונה מאוד התאכזבה מהתנהגותו של סבסטיאן.
" האמת שאני מאוד מאוכזבת ממך." קראה לונה בתחושת אכזבה.
סבסטיאן הסתכל עליה בעצב ואחר כך קצת בקנאה. " תגידי את האמת , אכפת לך מהבחור ההוא? למה חייכת אליו?" שאל בקנאה והיא התעצבנה שוב.
" מה נראה לך? יש לי עיניים רק אלייך ולא לאף אחד אחר. אסור לי לחייך למישהו אחר רק כי אתה מקנא?" קראה לונה ברגש.
סבסטיאן התקרב אליה וליטף את שערה קלות, מתאו הביט עליהם בעצב כשהקנאה אוכלת את ליבו.
" אני אוהב אותך , לונה. אני שונא לריב איתך. " אמר סבסטיאן בחיוך מקסים והוא נישק את לונה , בזמן שמתאו הביט בהם בקנאה.
למה הוא ממשיך לסבול והוא עדין אהב אותה בכל ליבו?
לשאלה הזאת לא תהיה תשובה לעולם.
מוטב שהוא יעקור אותה מליבו , מאשר להמשיך לראות את שניהם ביחד.
אביטל קמה ממקומה והביטה בבטן שכל יום הולכת ומתנפחת . עוד מעט כולם ידעו שהיא בהיריון מספיר.
באותה השעה גבריאל היה איתה , הוא ליטף את הבטן שלה.
" אני אהיה אבא מצוין לתאומים שאת נושאת בתוכך , אני כמעט בטוח בזה." אמר לה בחיוך ולאחר מכן נישק אותה ונישק את הבטן.
אביטל חייכה אליו בחזרה ואמרה: " אני בטוחה שלתאומים שלי יהיה אבא תומך , אני שמחה שמצאתי אותך. עכשיו שספיר כבר לא איתי , מצאתי מי שיגדל איתי את הילדים שלי." אמרה אביטל באושר.
גבריאל הביט בשעון שעל זרועו ונזכר שיש לו משמרת דחופה שהוא היה צריך ללכת לבית החולים.
הוא נישק את אביטל והלך.