פרק 2 – מקומות חדשים ( השאלה היא איך מסתדרים עם אנשים?)

בחדרו של פולו , קמיל ישבה על ברכיו ונישקה אותו באריכות. היא שלחה אליו את ידה והיא משכה אותו למיטה.
קמיל דונטה , דוגמנית צרפתייה שחשבה שכל מה שמגיע לה היא תקבל בכפית של זהב.
היא הייתה מיוצגת על ידי הסוכנות הדוגמנות של אימא של יוליה , איזבל.
משם , הם המשיכו בליל התענוגות של שניהם.
"פולו , אתה שלי. אף אחת את מקומי בחייך לא תחליף." לחשה באוזניו והמשיכה לנשק אותו בכל גופו.
יוליה ראתה מעבר לחלון הראווה את עגילי הלב בצבע טורקיז שהיו שייכים לסבתא שלה והתרגשה כאשר היא מצאה אותן לבסוף. היא נכנסה וביקשה מהמוכרת לענוד לה את עגילי הלב בצבע טורקיז.
" את מתכוונת לעגילי הלב בצבע הטורקיז?" שאלה המוכרת והצביעה על העגילי הלב בצבע הטורקיז.
בעיניה עמדו הדמעות , כבר היה נדמה שעוד מעט ברז הדמעות מאיים להיפתח שוב.
היא בלעה אותן בכורח וכיסתה את פניה בידיה , בתוך תוכה היא לא האמינה שהיא מצאה סוף סוף משהו יקר מסבתא נינה שהייתה האהובה עליה.
" סבתא נינה , אני מרגישה כאילו את מלווה אותי לכל מקום." אמרה בהתרגשות וכאשר המוכרת ניגשה אליה כדי לענוד לה את העגילים.
היה לה עור ברווז.
" תודה!" הוסיפה יוליה בחיוך ולאחר מכן המשיכה בדרכה לכיוון הפסל של יוליה.
רומיאו עשה את הדרך ההפוכה אל הפסל של יוליה והבטיח כי הוא ישאיר פתק לכבוד בן דודו האהוב , מריאנו.
בינתיים , רוסה הניחה את התלבושת המגוהצת של יוליה לבית הספר החדש שהיא עתידה ללמוד בו.
מבחינתה , בשביל יוליה היא הייתה מוכנה ללכת רחוק , היא הייתה כמו האימא שמעולם לא הייתה.
כלומר , יש לה אימא שלא תפקדה כל החיים האלה. כשיוליה רק נולדה , רוסה הייתה מחזיקה אותה בזרועותיה ומאכילה אותו כי אימא שלה האמיתית , שכבה במיטה והייתה חלשה עדיין מהלידה הקשה.
הסיבה האמיתית שאיזבל לא יכלה לתפקד זה בגלל שהיא הייתה שרויה בדיכאון.
היא קוראת לה " העלמה יוליה" בגלל שהיא הרגישה שהיא האימא שלה.
כאשר היא שמעה מאחוריה קול מוכר. רוסה ניסתה להסדיר את נשימותיה.