מקלחת טובה

הוא עייף,הוא תשוש, אבל לא מוותר לעצמו. כל בוקר הוא מגיע למועדון . מדשדש לו לבריכה , תר בעיניו את המתעמלים והמכייפים למיניהם . פרומה לא באה היום. לא נורא בעצם, כי הוא שם לב שבזמן האחרון זה נתקע, הקשר המוזר הזה ביניהם, הם לא משדרים על אותו גל. היא רצה כל הזמן לבקר את אמא שלה החולה , שנמצאת בבית חולים סיעודי, אין לה זמן בשבילו. גם היא רצה מחוג לחוג , לריקודים לסתם צעידות עם החברות . אין לה רגע דל.אוה , הנה היא מגיעה. הוא לפתע רואה אותה, הוא מתקרב אליה, פרומה די אדישה אליו .נראה לי שמיצתה את הקשר. כל אחד שילך לדרכו.הוא נורא ריכוזי היא מסבירה לי. באוופן כללי , לעולם לא ישאל מה שלום אמה ?ואיך בבית בכלל? הוא אוהב בעיקר לספר על עצמו ובפרטי פרטים. כמה כפיפות בטן הוא עשה ובכמה חוגים הוא כבר היה ואיזה שאקל הוא , ואפילו על זה שנכנס למקלחת והופה איזה מקלחת טובה הוא עשה … את פרומה כל זה ממש לא מעניין , אם המקלחת היתה טובה או לא…מה כבר יכול להיות במקלחת, היא שואלת וצוחקת בקול רם.טוב , אז הבנתי שמהזוגיות החדשה הזאת כבר לא ייצא כלום וגם לא נורא , בבר, כבר נושק לתשעים , כן כן הוא לא נראה אמנם, אבל זאת האמת. ופרומה עוד לא בת שבעים. אז עדיין פער גילים גדול ועוד בשנתונים האלה? אני מאחלת לפרומה, שמתעקשת על זוגיות, שתכיר מישהו נחמד ברמה שלה ובעידן שלה,גם מבחינה מנטלית היה פער גדול.
אני יושבת לי על כסא פלסטיק לבן ומביטה סביבי. עכשיו בבר הצטרף לאשה צבועה בבלונד, שמשמניה ממלאים את כסא הפלסטיק. יש לה הרבה תכשיטי זהב. בבר אוהב.הוא רוכן אליה, ואומר משהו בלחש.היא מחייכת אליו.בבר מסתבר לא מבזבז זמן. נכנסתי לבריכה, פרומה שוחה במרץ.היא ממש לא מתרגשת שבבר כבר המשיך הלאה . לבריאות , היא אומרת לי, כמה עוד נשאר לו?ואנחנו נקרעות מצחוק. האיש עם החרמש , לא מסתכל על הגיל כידוע. כולו מכתוב כבר אמר מישהו, ולכל אחד יש את תאריך התפוגה שלו רשום, נקווה שכמה שיותר מאוחר…לא צריך למהר.