הימים הטובים
הבה נחזור לימים היפים
כשהיינו מתים בני 40
הבה נחזור לימים הטובים
שבהם יותר אנשים מבעלי חיים היו נשחטים
הבה נחזור לתקופה הקדומה
שאיש לא מת מבושה, אבל הרעב עד מוות הכה
פעם לכולם היה עבודה
איש לא יכל לשבת סתם כך לאכול בהנאה
הבה ניזכר בתקופת העבדות היפה
ונמריא על כנפי חרוזים לתקופה של מלכים
שהעם לו העלה מסים ומי שלא יכל נמכר לעבד לאחרים
שוויון זכויות כמעט כללי, כי העושר היה כל כך חלקי…
הידד המהפכה הצרפתית המפוארת,
שהעם הבין שרע לו ויכול להיות אחרת.
אבל לחזור לאותה תקופה לא הייתי מייעץ
כי ראש חושב הפך אז במהרה לרועץ…
לא פעם הגיליוטינה קטעה
מחשבות רומנטיות נפלאות נורא
כן רבותיי מה לעשות
ומהפכה רק אצל אחר טוב לראות
ואולי על כנפי חזון סוציאליסטי
נחזור לימים של סטלין והעידן הקומוניסטי
של שקר תועבה וזוהמה
במסווה של אידיאולוגיה טהורה!
והיום? מה נורא…
העולם קטן ומלא צרות נהיה
כולם מרחמים על כולם
ובעיקר על עצמם
נוסעים כמו משוגעים
אבל שוכחים שפעם אניות בים אלפים היו מטביעים…
נושמים אוויר מזוהם
אבל רק לא מזמן בלונדון זיהום הפחם
את אור השמש חסם
אוי לנו יש לנו פצצות חכמות
אבל גם חרב חדה ידעה מלאכתה נאמנה לעשות
ובתים גבוהי קומות
פעם בבוץ נהנינו כל כך לרבוץ
ומחשבים שאת האנשים הופכים למכונות
פעם חישובים היו טוחנים לנו את המוחות
ותקשורת כל אחד יושב מרעהו מרוחק
פעם אפילו סופה היה הופך כפר למנותק
היום זה סופה של תקופה נפלאה
היום בו שקר ההיסטוריה המפוארת נפלה
אז הבה נקום ומתניים נשנס
מהבוץ האקולוגי הנוכחי להיחלץ יש
תגובות (1)
אומנם אין משקל לחריזה. אבל המסר והתוכן מצויינים. מבחינה מסויימת, בגלל שיש פצצות קטלניות, פחות אנשים מתים מאשר בתקופה שבה היו רק חרבות וחיצים.