הסיוטים שמעבר לפינה (קללת בית העץ)

פרק 1 הקדמה " תוציא אותי מכאן , איימי את חייבת למצוא את השרשרת , "אל תדאגי אני ימצא אותה " עניתי כשפניי מועדות ללכת והדמעות עומדות לפרוץ מעצמן, צעקות בכל מקום ושני רופאים עם חלוקים תופסים את אליס ומחזירים אותה לחדרה , אליס אילו רק יכולת להיות כמו פעם ביחוד עכשיו שאני עומדת להתחתן.. שמי אמיליה רובינשטיין או בקיצור איימי רובין , הסיפור שלי מתחיל לפניי כמעט עשור, בשבוע האחרון לבית הספר התיכון west hige scool שבפלורידה , הייתי אז נערה אמריקאית טיפוסית . עד שקראו דברים ששינו את חיי וחיי חבריי, הייתי אז בת 17. הסיפור התחיל כשעוד יום לימודים ארוך יסתיים לו ואני ואליס גרנט החברה הכי טובה שלי מאז גיל 7 עמדנו לצאת לכיוון חורשת העצים המוזרה לייד בית הספר , מצאנו שם בית עץ ישן ונטוש באחד מהטיולים שלנו עם אחיה הקטן ג'ון , אני ואליס היינו צמד בלתי נפרד מאז כיתה א כשהיא הגיעה לארץ סגורה ומופנמת עם מבטע מצחיק שכולם לעגו לה אני הייתי היחידה שישבה ליידה והתחברה איתה . "מה שניכן זוממות ? " עצר אותנו ג'ק תומפסון הלייצן של הכיתה ואתו דילן חברו, " מממ שום דבר סתם הולכות לטייל " עניתי בפרצוף מופתע , "אנחנו גם באים " הודיע כאילו בפקודה, " אין לכם דברים יותר חשובים לעשות, כמו להתאמן לנבחרת או משהו כזה? " שאלתי בציניות " טוב אבל אל תגידי שלא הזהרנו אתכן, החורשה הזו מקוללת " אמר דילן במסתוריות "נו באמת תנו לעבור מזה השטויות האלה " דרשה אליס בחוסר סבלנות וארימה את שיערה האדמוני לקוקו, " טוב איך שבה לכן" סינן וחייך את חיוכו הערמומי , " השניים האלה כמו קוץ בישבן" סיננה אליס כשאנחנו מפלסות את דרכנו החוצה מבין כל הילדים , " ממש ככה סיר מצא את מכסהו ", ג'ק ודילן היו כאב ראש אחד גדול למורות, וביחד היו פשוט סיוט של כל אחת מהן , פעם אחרונה הם שמו למורה להיסטוריה בייצים מתחת לכרית של הכיסא שהיא אוהבת וכל המכנסיים התלכלכו והסריחו לה, תמיד היה להם בדיחות באמצע שיעורים והיו מסיתים איתם את שאר הבנים בכיתה, רק לפני יומיים סיימו ריתוק של שבועיים אחריי בית ספר, אני ואליס הגענו לייד בית העץ שפתאום נשמע רעש מוזר, חשבנו שזה בטח איזה בעל חיים עד ששמענו " אווו " "מי זה שם? " מילמלה אליס שהיתה מעט פחדנית, " ג'ק , דילן אני רואה אותכם צאו משם" אמרתי כש הבחנתי בנעליי הטימברלנד החומות של ג'ק מבצבצות , " אמרתי לך שהן יראו אותנו"יתעצבן דילן על ג'ק " למה אתם עוקבים אחרינו ? " שאלה אליס בפרצוף מיואש. "בגלל הקללה של בית העץ" אמר דילן במסתוריות , "אייזה קללה בראש שלכם? זה סתם בית עץ ישן " עניתי , " נספר לכן אם תתנו לנו לשבת איתכן בבית העץ" חייך ג'ק, " מה את אומרת אליס"? שאלתי לאישורה, " אני אומרת שיעשו משהו מועיל ויביאו כמה חטיפים ושתייה" ואז ישבו איתנו כמה שבה להם" , " צודקת " צחקתי , "דילן שמעתה את הבחורות לך תביא כמה דברים מהמכולת בסוף הרחוב", " אוף למה דוקא אני"? "אני יביא לך כסף תלך זה רק 5 דקות מכאן " ביקש ג'ק במבט מתחנן , "טוב נו.. " לקח את השטר והתקדם לכיוון המכולת . המשך יבוא…