אני, ואתה, והשקט {בין אדם לאלוקיו}

אני, ואתה, והשקט
ולא ידעתי מדוע,
לאיזו מטרה,
איך רק הוא- לא אני
והאם זה נורא

ושנים שהלכו
שיחזרו באחר
וחשבתי- הלכת,
לא עזרת יותר.

ולפעמים עוד בורחת,
לא לבד, לא איתך,
וכועסת, ושוב מתרחקת,
ועוד זוכרת- הלכנו, וביקשתי ממך
אני,
ואתה,
והשקט.

"ואיך תבואי מולו,
זעמך מיותר,
מול עצמך אמיתית,
ומולו- שום דבר

ואולי זו טעות, ,
ואולי לא עשית,
ואולי זו שוב את,
הוא נתן- לא ראית"

ולפעמים עוד בורחת…

ושמיים, שקיעה,
ואין איש בינותינו,
אתה תקשיב ואומר-
אתה המלך, עננו!

ואיך פתאום זה רגוע
ונראה טוב יותר
לא בזכותי שוב הלכנו,
ושכך יישאר.

ולפעמים עוד בורחת,
לא לבד, לא איתך,
וכועסת, ושוב מתרחקת,
ועוד זוכרת, הלכנו- וביקשתי ממך
אני,
ואתה,
והשקט.