לא אוהבת

אז זה קרה
נכנעתי ללחץ ויצאתי לדייט.
לא כוס התה שלי בלשון המעטה.
לא במראה ולא באישיות.
קצת עקום
מאוד מוזר- לא בצורה שגורמת לו להראות מתוק
אך בכול זאת מסכימה לצאת לדייט שני. ואז לדייט שלישי. וגם למה לא לדייט רביעי.
אבל למה ? הרי אני יודעת שהוא ממש לא הטעם שלי.
כי כול הבנים רוצים רק משהו אחד והוא לא כמו כולם.
מפחדת שכשאעזוב אותו לא אוכל למצוא מישהו כמותו.
כשחושבת על כל העיניין בשעה שתיים לפנות בוקר עם כוס תה ביד, מפתחת רעיונות חדשים, קצת מפחידים.
מעולם לא אמרתי "אני אוהבת אותך"
לא יודעת איך זה מרגיש לאהוב מישהו. כשאני מקשיבה לאנשים מסבירים את התחושה לפרטי פרטים מרגישה כאילו הם מדברים איתי שפה זרה, לא מבינה מילה ממה שהם אומרים.
ומה אם לעולם לא אצליח להבין?
מה אם לא אצליח לפתח את התחושות המורכבות האלה כלפי מישהו ?
מחשבה חדשה צצה בראשי בעודי שותה מהתה ובוהה ברחוב הריק.
מה אם הבעיה היא לא בו, אלא בי ?