כאן בשבילך – פרק 11

נרדמתי במכונית, כשהתעוררתי הייתי בבית על המיטה בחדר שלי, דניאל ישב על המיטה לידי וליטף אותי, עדיין הרגשתי רע היה לי חם ובקושי שיכולתי לדבר או לזוז,
"איך את מרגישה?"
"אני לא מרגישה טוב.."
"אני יודע, ניקח אותך מחר לרופא"
"לא.."
"זה לא נתון לויכוח" הוא הסתכל עלי בפנים רציניות "ואני לא רוצה שתצאי לפארק עוד פעם לבד"
הנהנתי והוא נתן לי נשיקה על המצח,

בבוקר רוי-אל ודניאל לקחו אותי לרופא, לא כל כך הקשבתי למה שהרופא אמר לרוי-אל, חזרנו הביתה, התקלחתי ונכנסתי למיטה, התעוררתי בשעה שתיים עשרה בלילה ויצאתי לקומה, ראיתי את דניאל,
"למה את מחוץ למיטה?"
"אני רעבה.."
"תחזרי לחדר, אני יביא לך משהו לאכול" חייך
"טוב"
אחרי כמה דקות דניאל חזר עם צלחת דגנים עם חלב,
צחקתי "תודה"
"אני יודע שאת אוהבת את הסוג הזה.." חייך
הוא ישב לצידי עד שסיימתי לאכול, לקח את הצלחת ושם אותה על השידה,
"עכשיו תחזרי לישון.." חייך, הוא בא לקום
"לא אל תלך" לחשתי
"את צריכה לישון"
"תישאר, לפחות עד שאני ארדם.."
"טוב" חייך, הוא שכב לידי במיטה, כיסה אותי וליטף אותי עד שאני ארדם

התעוררתי בבוקר קיוויתי שדניאל נשאר אבל הוא לא היה בחדר, הייתי לבד, הרגשתי רע יותר מאתמול, הרגשתי שכל הגוף כואב לי, חשבתי שאולי אני חולה וגם עומדת לקבל ובגלל זה כואב לי, התחלתי להתהפך במיטה,
"הכל בסדר?" שמעתי את רוי-אל
"אני לא מרגישה טוב.." התחלתי להעלות קצת דמעות של כאב
הוא היה נראה מודאג, הוא התקרב אלי ליטף אותי "אל תדאגי נסיכה, אני פה.." לחש
"כואב לי.." התחלתי לבכות בכי חלש "ממש כואב לי" הכל התחיל להיות מטושטש
"אני אקרא לרופא.." הוא היה נשמע מודאג ויצא מהחדר לחפש את המספר
הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד עם הכאב בשכיבה אז הייתי חייבת לקום מהמיטה, הלכתי לכיוון המראה הייתי נראת ממש רע, כל השיער שלי היה מבולגן, וראיתי שאני מזיעה, רציתי להתקלח אבל לא חשבתי שאני אשרוד את ההליכה למקלחת, באותו רגע תקף אותי כאב חזק, והתקפלתי על הרצפה, בדיוק רוי-אל נכנס לחדר עזר לי לקום והרים אותי למיטה, הוא היה נראה מאוד מודאג, הוא נתן לי כדור שירגיע את הכאבים ואחרי חצי שעה הכאבים פחתו, הרופא הגיע ובדק אותי הוא אמר שכנראה זה וירוס ונתן לי כדורים, אחרי שלקחתי כדור הלכתי לישון וקמתי בשעה עשר בלילה, ראיתי את דניאל יושב לידי במיטה,
"מה אתה עושה פה?" לחשתי
"אני דואג לך.."