אשמח לתגובות

תתמודד עם מה שבחרת- פרק שני

31/07/2017 620 צפיות אין תגובות
אשמח לתגובות

לאחר טקס החיבוקים והנשיקות שלא מרגשים אף אחד התיישבנו בסלון ביתי ואז הגבר המבוגר התחיל לדבר…

תתמודד עם מה שבחרת- פרק שני

"אתחיל ואומר מזל טוב לאליזבת לרגל יום הולדתך ה-20." וחייך, מתוך נימוס חייכתי הפעם חיוך אמיתי ואמרתי "תודה אדוני" והוא ענה לי "את יכולה לקרוא לי אדוארד" וחייך.
זה נחמד שיודעים שיש לך יום הולדת היום למרות שהבן שלו לוקח אותי לחיות איתו את שארית חיי.
לאחר מכן אישתו של אדוארד התחילה לדבר "מזל טוב אליזבת עד 120 שנה אני מאחלת לך ולבני שתהיו מאושרים ומאוהבים" אווו גברתי הנחמדת אני והבן שלך בחיים לא נהיה מאושרים. עם כל הכבוד שהוא נראה טוב יחסית אני ממש אבל ממש לא מתכוונת לאהוב אותו ולהתמסר לו אמרתי לעצמי ולה חייכתי חיוך נחמד ועניתי "תודה גברתי" והיא אמרה לי "תקראי לי אליאנה, חמודה"
חייכתי חיוך חמוד ואז האדון פצע את פיו "אליזבת אנחנו יכולים לדבר לבד?" הייתי טיפה בשוק והנהנתי לכן וקמתי מהספה אימא חייכה אליי.
הלכתי לפני האדון, כיוונתי אותו למרפסת הסגורה ושאלתי אותו "אדוני אתה רוצה לשתות משהו חם?" הוא חייך שהוא שמע את המילה אדוני, ציחקק טיפה וענה "לא. אני רק רוצה לדבר" וחייך את החיוך עם הגומות העמוקות שלו שהעביר בי רטט לא מובן, עניתי לו "בסדר אדוני" והתיישבתי מולו והוא פצע את פיו "טוב. רציתי לקחת אותך לצד בשביל לומר לך שהיום אני לוקח אותך לדירה שלי ואת תחיי שם איתי. יהיה לך בבית כל מה שאת צריכה מאלף ועד תו. כל בקשה, כל שאלה את באה לבקש ממני ולשאול אותי, אספק את כל הצרכים שלך בשביל שתרגישי נוח בבית ואת שאר הדברים אסביר לך שנהיה היום בבית" הוא סיים להעביר לי חלק מהחוקים שלו שבנתיים נראים בעיניי בסדר. חייכתי ואמרתי "בסדר אד…" הוא קטע אותי באמצע ואמר "בבקשה אל תקראי לי אדוני, תקראי לי ג'יימס, את עומדת לאישתי ואישתי לא צריכה לקרוא לי אדוני רק העובדים שלי קוראים לי אדוני" צחקקתי טיפה כי היה לו חיוך של ילד קטן על הפנים ואמרתי לו "בסדר ג'יימס" וחייכתי אליו חיוך אמיתי והתחלתי להתחרט במוחי על כל מה שאמרתי עליו.
ג'יימס קם מהכסא וקמתי אחריו הוא תפס את ידי והסתכל עליי בשביל לראות את תגובתי בהתחלה הייתי בשוק וג'יימס שם לב לכך, בא לשחרר את ידו מידי ולפני שהוא החזיר אותה לצד גופו תפסתי אותה, החזקתי אותה, הסתכלתי עליו, חייכתי והוא החזיר לי חיוך.
יצאנו מהמרפסת והתקדמנו לכיוון הסלון, כולם הסתכלו עלינו וחייכו.
לפתע ג'יימס הוציא משהו מהכיס זה היה…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך