אחד עשר חוקי ידידות – פרק 1

אביטל וגבריאל היו ידידים אך לגבריאל יש ידידות נוספות. אביטל מקנאה כאשר היא רואה אותו מוקף בבנות יפות.
היא שיננה לעצמה שאין לה זכות לקנא במידה ולא תהיה קרבה נוספת ביניהם. כי גבריאל כבר ילד גדול והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה רק שלא תהיה פגיעה בחברות שלהם .
היו ימים שהיא הייתה ממש מקנאה בהן , והיא הייתה פשוט מסתירה את זה מגבריאל.
אבל עכשיו , זה היה קשה להיות הידידה של גבריאל כשכל בת שניה מתבוננת בו כאשר הם הולכים במסדרונות בית הספר.
היא התרגלה לכך שזה המצב ולא התלוננה על כך.
אם היא תגיד לגבריאל מילה על כך , אז ייתכן שהם יתרחקו ואז יפסיקו סופית להיות ידידים.
היא כתבה על דף באותיות קידוש לבנה " 11 חוקים בידידות." כך הייתה הכותרת שבמעלה הדף. כשהיא באה לפניו והתחילה להקריא בפניו את החוקים . הוא התחיל לצחוק.
" איזה חוקים בראש שלך?" הוא אמר ונתן לה טפיחה על השכם. " את מטורפת! אסור לי להיות נחמד לכולם?" אמר גבריאל וצבט לאביטל את הלחי.
" נחמד זה מילה קצת עדינה כדי לתאר למה בנות יפות כל כך רודפות אחרייך . מה שאתה עושה כל הזמן זה לגרום להן לרדוף אחרייך. אני לא מקנאה אבל לא נעים לראות כמה מעריצות יש לך!" אמרה אביטל בעצבנות וגבריאל הסיק מפניה שהן היו אדומות ומרוגזות.
" נראה לי שיש מישהי פה שמקנאה לי!" אמר גבריאל בהנאה.
" ממש לא , אני לא מקנאה . אני רק לא מבינה איך בנות רבות כרוכות אחריך. ואני מצפה ממך ללכת אחרי 11 חוקי הידידות!" אמרה אביטל ברוגזה ואז שתקה כי לא היה לה מה לומר.
" כבר קראתי את 11 חוקי הידידות ואת יודעת מה אני חושב, שנראה לי בשביל הרבה שנים של חברות נראה לי שכדי שנפסיק להיות ידידים." הוא אמר בקול רם.
" מה ? אתה לא רציני! אנחנו לא יכולים להפסיק להיות ידידים אתה ואני כבר מכירים מאז הילדות . אני מבטיחה שלא אקנא יותר . בנות או לא בנות אני לא אפסיד אותך בגללן." הוסיפה אביטל בנחישות.
" טוב , אבל בתנאי שאת 11 חוקי הידידות האלה נשמיד. אני אחזור להיות ידיד שלך אם תבטיחי לי שלא יפריע לך לראות אותי בחברת בנות אחרות." ציין גבריאל בביטחון.
" אני מסכימה!" אישרה אביטל וגבריאל חייך לעברה.
" אנחנו ידידים שוב!" הכריז גבריאל בקול מנצח ונתן לאביטל נשיקה על הלחי.
אביטל התבוננה בו ממושכות , היא עדיין לא הבינה מה משמעותה של הנשיקה הזאת.
" מה פשר הנשיקה הזאת? " שאלה אביטל בסקרנות.
" סתם נשיקת פרידה. אבל בבקשה אל תתייחסי אליה ברצינות." הוא הוסיף.
הוא המשיך להביט בה , עיניו הכחולות נצצו.
" נשיקת פרידה?" קראה אביטל באכזבה.
" אל תחשבי רע , אני לא מתכוון שאנו נפסיק להיות ידידים. את אדם מאוד חשוב בחיי וזה תמיד יישאר כך." אמר גבריאל בחיוך.
אביטל חייכה חיוך עצוב והחזירה אליו את מבטה.
" בסדר , אני אשתדל לשמור מרחק. גם אם בנות יפות יהיו אחרייך ." הבטיחה אביטל.
" טוב , אז אני הולך . " הוא אמר בשמחה.
כשגבריאל הלך , אביטל התחילה לבכות.
פתאום רפאל בא לעברה , והציע לה לבוא איתו לטיול קצר .
" את נראית נורא , מישהו חייב לקחת אותך לטיול כדי שמצב רוחך ישתפר!" אמר רפאל בגיחוך.
אביטל לא ידעה מה להגיד.
" אם אתה אומר , אז כנראה שהצדק איתך!" הסכימה אביטל.
רפאל צחק כאשר היא הסכימה להסתובב איתו.
" מה , אחרי יום קשה?" שאל רפאל בעדינות.
" כן , אבל הייתי מעדיפה שלא נדבר על זה!" הוסיפה והביטה בו במבוכה.
" את באה לפני שאתחרט?" שאל והיא הנהנה לאות הן בראשה.
היא התקדמה בעקבותיו עד שהיא ראתה את גבריאל עם כמה בנות יפות.
אביטל חשבה שהיא כמעט התפוצצה מקנאה ומתסכול.
רפאל לא הבחין בשעה שאביטל רצה לעברן והרחיק את הבנות מגבריאל.
" תעזבו בשקט את הידיד שלי!" הוסיפה אביטל לקנא בקרבה שלהן אליו.
" ומי את? את החברה שלו?" אמרו הבנות ברגשות זעם ולא הסכימו להתרחק מגבריאל.
" החבר שלך יפהפה!" אמרה בחורה כחולת עיניים שהתיישבה על ברכיו.
" אני לא החבר שלה , אני בסך הכול ידיד!" הזכיר להן ברוגזה והוא הבחין באביטל.
" ככה את מתייחסת לידיד שלך?" שאלה אחת הבנות את אביטל בחיוך מתגרה.
רפאל גם הבחין באביטל והרחיק אותה מגבריאל ומהבנות.
" הבנתי את הקטע שלך!" קרא רפאל בחיוך שובב.
אביטל הסתובבה אליו והביטה בו בחדות.
" איזה קטע?" היא אמרה ללא חיוך והמשיכה לבהות בגבריאל שחייך בלי הפסקה לבנות.
" את מקנאה!" אמר וצחק.
אביטל לא צחקה עקב מה שהוא אמר.
" מה קורה , אביטלי? יש לך רגשות לגבריאל?" שאל רפאל שדאג לה.