הסנטה מריה | פרק – 7

הובס הרגיש ברעד קל בגבו כשאמר דרק את השם. כמובן ששמע על הסיקרסים בעבר, אך תמיד הניח שהם אגדה. גם אם תהה פעם אם קיומם הוא אמיתי, לא חשב שבאמת פעם יזכה לראות אותם (ו'יזכה' כמובן בפירוש הרע של המילה). כמו כל סיפורי הפיראטים, גם לסיפור זה היו גרסאות שונות, כמעין מיתוסים שנלקחו ממיתולוגיה. אף על פי שהיו אנשים שהחשיבו את הסנטה מריה לאגדה והנה הובס עומד עליה, כשהיא אמיתית וקיימת. האגדה על הסירקסים שהם נוצרו בטעות, ע"י שילוב קטלני של יונק יבשתי וכלב ים, המיזוג יצר יצורים בלתי מסוכנים, אל אלה התמזגו עם עוד חיה וכך יצרו מין חדש ומוזר ביותר של מוטציות, למעשה הן לא היו מסוכנות במיוחד, כי לא הכירו ביכולותיהן ואף לא רצו להשתמש בהן בכלל. אך האגדה מספרת גם שמכשפת הים השביעית – אירקה, לקחה את היצורים תחת חסותה ולימדה אותם להכיר בכוחותיהם. כדי להודות למכשפת הים, הסכימו הסירקסים לשרת אותה לנצח. אם זה לא היה ברור עד כה – מכשפת ים + מוטציות לא מסוכנות = מוטציות מחרידות וקטלניות שעלולות להרוג אותך חמש שניות לאחר שאתם נפגשים. הובס לא טרח לספר למלחים מה מצפה להם, למען האמת הם לא פחדו במיוחד מדברים שהם לא דרק ולמעט הובס. עדיין, הובס החליט להימנע מבהלה מיותרת. ככל שהתקרבו יותר כך גברו סקרנותו של דרק, הצפייה של המלחים והרעד בהובס. כשהגיעו לקרחון הסנטה מריה פשוט עצרה, הפסיקה להתקדם ועצרה. כולם עמדו בעיניים פתוחות, מחכים לכולם. לאחר כמה שניות שהרגישו כמו נצח, פתאום, במהירות הבזק דמות לבנה כלשהי קפצה מהמים ישר אל מרכז הספינה. כל המלחים התרחקו מיד מהיצור,ואז חיכו לסימן של דרק – הסימן שמכריז שאפשר לפתוח בקרב. אך היום, איכשהו, הקריאה לא נשמעה. דרק ירד מהר במדרגות לעבר מרכז הספינה, זאת אומרת קצת לפני מרכז הספינה כי לא היה בטוח בביטחונו באותו רגע. היצור המוזר הרים את ידו ואמר ברוגע…