אבוד

כי אני חיפשתי ,חיפשתי נשבע שחיפשתי .
ו שלווה לא מצאתי, תשובות לא כתבתי .
ו שאת השקט שמעתי, הייתי בטוח שאת השמיעה אבדתי .
נאלח , במחשבות מלוכלך , מרגיש לפעמים כ מת מהלך .
כל כך בודד, שמרגיש כמו לא קיים .
אף פעם לא חלק מכולם .
תמיד אם אף פעם לא , גם .
תמיד פה אף פעם לא , כאן …

כי אני כל כך אבוד שמצאתי מקום רק לעצמי .
וגם שיש לי שקט זה הדבר הכי רועש .
הגוף עדיין כאן אבל המוח של התייאש .
זה רגש מוזר של שנאה עצמית מעורבת עם יאוש .
כל כך חם בפנים , ממש קר בחוץ .

אנשים מדברים הרבה, לא שומע מילים .
עסוקים בכל כך הרבה דברים
חיים על אמונה , אהבה , עבודה , טוב ,רע נורמלי,משוגע .
אני לא רואה את עצמי בשום מסגרת כי התמונה לא עקומה .
היא מזמן שבורה . ואני רואה את הדמות שלי על השברים .
והיא כל כך שונה ממה שמראה , המראה ,

כי אני כל כך אבוד שמצאתי מקום רק לעצמי .
וגם שיש לי שקט זה הדבר הכי רועש .
הגוף עדיין כאן אבל המוח של התייאש .
זה רגש מוזר של שנאה עצמית מעורבת עם יאוש .
כל כך חם בפנים , ממש קר בחוץ .

זה כל כך קל להסתכל מ הצד ולהגיד מה לא בסדר איתי ?.
מה לא טוב בי ? ,
אתה רוצה לדעת מה לא בסדר איתי ,
אני יכול לשאול אותך את אותו שאלה .
מה לא בסדר בך ? , מה לא טוב בך ? .
כי אם אתה מזהה מה לא בסדר איתי
אולי זה בגלל שזה גם לא בסדר אצלך? …

כי אני כל כך אבוד שמצאתי מקום רק לעצמי .
וגם שיש לי שקט זה הדבר הכי רועש .
הגוף עדיין כאן אבל המוח של התייאש .
זה רגש מוזר של שנאה עצמית מעורבת עם יאוש .
כל כך חם בפנים , ממש קר בחוץ .
ממש ממש קר ………..