נגמרים המקומות.
עובר מדלת לדלת,
מחפש את אותם הימים,
דקירות קטנות,
של אי נעימות,
דוחפות אותך,
אל הבור.
תרמנו בעבודה,
אך הרחמים אצלם,
עדיין בקופסא,
נרקבות,
עד שהם יחזרו,
לבעליהם הקודמים.
וכשדלת נסגרת,
אחרת אינה נפתחת,
רק נגמרים המקומות,
למצוא נחת.
תגובות (8)
מאוד מעניין. מאוד. עושה לך להרהר ולנסות לקשור קצוות. האמת… עלתה לי השוואה לנאצים! "דקירות קטנות" דוחפות אותך אל הבור." "תרמנו בעבודה אך הרחמים אצלם." "וכשדלת נסגרת אחרת אינה נפתחת." …תאי הגזים רחמנא ליצלן…
חרדות הן באמת קצת נאציות..
מדהים כל כך אהבתי , אני לקחתי את זה לכיוון קצת אחר מ רפי דנן
לקחתי את זה יותר למקום של בדידות , של בן אדם סגור שקשה לו להפגין רגשות ושכל פעם שהוא מפגין אפילו קצת …. הוא נפגע . אהבתי מאוד
שמח לדעת שאהבת, ואתה בכיוון הנכון
דירגתי חמש.
(הקיץ אינו איש מקצוע)
עד עכשיו זו הייתה תרפיה נהדרת
קטע ממש יפה. אני גם לקחתי את זה קצת למקום של בדידות, של מישהו שהיה לו את מה הוא רצה אך איבד את זה, ועכשיו כל פעם מחדש הוא נפגע…
יש לך כתיבה מעולה. ממש אהבתי.
שבת שלום ^_^
קלעת פחות או יותר למקום הנכון, ותודה!
(שבת שלום גם לך)