פחדנית

מאז היום שנגמרה השנה, כבר לא נשארתי אותה בחורה, שעזרה לגשר ביו מריבות, שסלחה וסלחה, שהנהנה לשלום בשתיקה כי היא יפה, והיא אמרה את האמת בפרצוף ועם הכול היא הצליחה באמצע להישאר, לפחות עד שעולמה התערער.
אומנם הבחורה הזאת גדלה להיות שונה ולוחמנית, לא מוותרת וקולנית, אבל בין מריבות היא לא מגשרת ופתאום מאחורי הגב מדברת, ומשקרת, משקרת הרבה משקרת.
כי לה היא אומרת שהן חברות, ומאחורי הגב עליה מדברת, ואז מסתתרת, ומישהו שאלה למה אז היא משקרת, כי היא מתביישת, היא מפחדת, ואז שאלה באה ונשאלת- למה בכלל השתנית? אולי תחזרי כבר לעצמך? כן גם את רוצה לפתוח דף חדש, אבל הסביבה מסביב לא נותנת לך מנוח, וגם לא תיתן לך. ואת מקווה שהזמן יסדר את הכול אבל בפנים את יודעת שלא..
ופתאום את קצת מתחרטת, למה למקיף הזה את הולכת? הרי יכולת ללכת למקיף אחר, להכיר אנשים חדשים וסוף סוף לשחרר! לנשום אוויר, לא לשקר, לא לשתוק, להיות באמת עצמך.
אבל את פשוט פחדנית מדי לנסות, ועכשיו את מתחרטת, לכי הביתה ילדה פחדנית, ותתמודדי עם ההשלכות של מה שעשית! סתומה, זה מה שאת, עכשיו תרימי ת'ראש, לכי תראי להם שאין מה לחשוש, כי את ילדה חזקה ועם הכול מסתדרת, עכשיו לכי ילדה ותנסי מחדש, ותנסי לא לחשוב על מה שפספסת.
ילדה פחדנית, זה מה שאת.