הסכם השדים
איפה העולם?
בארץ?
בכוכבים?
היכן?
ניסיתי לראות אותו דרך העיניים
של מי שהגיע לירח
וצפה בנקודה כחולה
ניסיתי לראות אותו דרך הכוכבים
מדרך רחוקה
או מאיפה שהאנשים עומדים בהר
ואז בגיא
אבל כל הזמן הבטתי בו
דרך אותה נקודה יחידה.
אני.
וניסיתי, ניסיתי ללכת הרבה!
המון!
אבל העולם לא היה מוכן בלעדיי לעמוד
וכשהעולם יגרש אותי הוא יקרוס לתוך עצמו
ויספג באדמומיות אל הקבר שלי באדמה.
תגובות (5)
יפה. לי זה נראה שלא משנה כמה נבין איך העולם פועל וכמה שאנחנו קטנים ושוליים, תמיד נשים את עצמנו במרכז ולא נוכל לראות את העולם בלי עצמנו, כי ככה זה עם בני אדם. אבל זו רק ההרגשה שלי.
כיף לשמוע ממך. נחמד שאהבת, מחמיא. אני מניחה שיש משהו במה שאתה אומר אבל איכשהו לפחות בשביל עצמנו אנחנו באמת במרכז, העולם מתנהל בתוכנו, בלעדינו אין כלום.
״איפה העולם?״ בתוכנו, כמו שאמרת.
לפי מה שאמרתם נראה לי שלמצוא את העולם זו רק חלק מהבעיה; החלק השני והמורכב יותר יהיה להבין, לנהל ולשלוט בו.
ולא- לא רק העולם הפנימי שלנו יקרוס, אלא גם החיצוני מיד אחריו.
ככה שאם העולם הפנימי שלנו משפיע על החיצוני בצורה כזו; אפשר לומר, שאנחנו במרכז. לטוב ולרע.
משהו כזה
כל מילה בסלע. כל חוויתינו את העולם הינה סובייקטיבית ואולי אפילו סובייקטיבית בלבד ולחלוטין (Hutton's paradox) בין כך ובין כך כשאין חוויה אין עולם (אני חושב משמע אני קיים). מלבד חוויות מוות קליני כמובן. הנושא נחקר רבות ואנשים חווים חוויות חוץ גופניות בוודאות!