שעה של געגוע

הנה עוד לילה של מחשבות , שאלות ותהיות.. ובעיקר בראש דוחף לו בכוח הרגש החזק ביותר של הגעגוע ,כאילו בועט את כל הרגשות האחרים החוצה ועומד בגאווה בראש פירמידת הרגשות (כל הכעס כבר מזמן התעופף מהחלון לתוך שמיים חשוכים זרועי כוכבים ונבלע בחלל ) .
כבר כמעט שנה עברה ,מאז הפעם האחרונה שדיברנו ואני כל כך רוצה להפסיק לקוות לראות ממך הודעה ולשמוח כמו ילדה קטנה שנתנו לה את החלום הכי גדול שלה .. הבעיה היא שאני לא חושבת שיהיה לך את האומץ לקום ולעשות מעשה כי אתה פשוט כזה ,ילדותי,ביישן ורגיש
אני רק רוצה את חיי בחזרה .. והנה עכשיו אני חודש לפני גיוס ואתה .. אתה עוד חודש עומד להשתחרר ומשם מי יודע מה הלאה ..
אני רק רוצה למסור לך את אהבתי והשם שלך לנצח יהיה חרוט בליבי ולאחל לך שתמצא את הכוח לעשות את הדבר הנכון.