"אתה חייב למות עלי"

יש לה מין הרגשה מוזרה , מין טעם חמוץ מתוק…
זהו נגמרה הקייטנה.
הסוף לבילויים בבתי הקפה והפאבים, הבארים הקטנים האפלוליים, עם החברות הצחקניות,הבלייניות. גביעי הבירה הזהובים, בכוסות הגבוהות, וריח הסיגריות , והעשן המיתמר ,בעיגולים כחלחלים בפינות העישון , ליד השירותים, שגניחות וצחוקים בוקעים מהם לסירוגין.
את כל זה ועוד היא מכירה,ובכלל לא מוקירה. היא נשאבת לשם. מכל מיני סיבות, אבל בטח לא כי היא רוצה להכיר סוף סוף את האחד שלה, את האחד היחיד והמיוחד.
היא מאיצה בעצמה להתנתק, להתנתק, לפסוע בשביל חדש ושונה.
היא כבר בת שלושים , כמעט כל החברות שלה , צעירות ממנה וקצת יותר בוגרות , נישאו , ויש להן כבר ילדים. היא מתחלחלת. היא חייבת לעשות משהו.לקום ולעשות מעשה. היא נזכרת שעוד מעט ראש השנה , החג שלה, יום הולדתה. שיאכלו לה את הראש…
היא חייבת למצוא לה בן זוג.
סבתא חיה, עוד חיה ומנדנדת כל פעם שהן נפגשות ."אני לא נהיית יותר צעירה,אני עוד רוצה להספיק לחתונה שלך רותם האהובה ".
והדודות הקרציות דודה חנה ודודה פנינה ממש לא נרגעות. רק שאלה אחת יש להן , ,מ ת י?"
ורותם שכבר די נמאס לה מהשאלות הקצרות והארוכות עונה להן בחיוך "תזדיינו בסבלנות!"
אחותה , הדר, צעירה ממנה בחמש שנים, כבר נשואה. האמת ורק האמת כמובן, לבעל כזה היא ממש לא פיללה, מין ארנב עם שיני בגס באני , אבל עובד,מתפרנס יפה באיזה מפעל הייטק, יש להם דירה קטנה שההורים שלו קנו להם,וסובארו אדומה חבוטה, אבל נוסעת. הדר אמרה לה פעם, "את חייבת להתפשר " זה שם המשחק > "את רוצה ילדים לא?"
"אז היידה , תתחילי להתארגן על בן זוג" תלכי על זה כאילו את הולכת לחפש עבודה . זאת גם עבודה …
ורותם , לא התיחסה , אחרי יום עבודה מתיש במשרד הפרסום שהיא עובדת , הרכי זה מתבקש שתצא עם החברות הטובות מהמשרד לבית הקפה השכונתי הקטן , חזמין לה איזה קיש או פשטידת ברוקותי , תשתה לה את הקפה לאטה שלה , מה הבן אדם צריך יותר ? חברה אחת או שתיים? או סתם להעביר את הזמן בין אנשים גם אפילו שאת לא מכירה .
לרותם כבר נפל האסימון , היא הבינה שכל מה שהיא עושה זה בזבוב זמן , פשוט כך.
היא חייבת להתנתק ולמצוא לה פתרון ללבד הזה שלה .
חברות ניסו להכיר לה . גם אמא שלה, שעבדה במרפאה הכללית, שמה לב לכל רופא חדש , אם הוא כמובן צעיר ואם הוא במקרה פנוי. אבל כל הרופאים והרופאות היו מבוגרים וממש לאד מתאימים לרותם שלה .
אז , יום אחד רותם החליטה לקחת את עצמה בידיים. היא פירסמה בפייסבוק מודעה .
היא צילמה את עצמה. תמונת סלפי יפה. מביטה בעיניה הגדולות הכחולות. שיער בלונדי גולש , חצי חיוך ביישני , וכתבה שהיא ,רותם החליטה לנסות להכיר לבד בכוחות עצמה , מישהו נחמד, רציני בכוונותיו , שמתעניין בספורט, אוהב הצגות מחזות זמר וסרטים, אוהב לקרוא ואוהב מוסיקה שחורה ומזרחית ,אוהב לטייל , וגם לנסוע לחו"ל, שעשה משהו עם עצמו עד היום , והיא לא שוללת אם הוא גרוש או אלמן וגם אם יש לו ילד או שניים. והשמיים הם הגבול.
והיא קיבלה אלפי לייקים , והמון שיתופים , והמון תגובות על האומץ שלה להיחשף, על הבטחון העצמי שלה ועל היופי הפנימי והחיצוני שלה , על התום ועל היושר האישי, ועל זה שהיא נטולת אגו ונטולת חששות ועכבות ומוכנה ללכת לכל דייט ולבחון ולנסות את מזלה.
אבל היא ידעה רק דבר אחד , ואותו היא לא רשמה במפרט שלה…
אותו הבחור , זה שהיא תפגוש , אם יאהב אותה מהתחלה ואם תמצא חן בעיניו, הוא חייב למות עליה. כי הכי הכי חשוב בעיניה , עוד יותר מהכסף, מהפרנסה מהדירה ומהאוטו שהוא יראה אותה והוא ישר ימות עליה…היא נזכרת בשיר …אתה חייב למות עלי !