הכביש המהיר חלק 1

כביש מהיר הוא משל לחיים שלנו. נוסעים במהירות, לעתים רחוקות מסתכלים לצדדים, לבדוק האם אנחנו במסלול הנכון או שמא נקלענו לכאן בטעות?
שאלה זו ליוותה את הקטור לאורך שנים. לפעמים הוא הרגיש כאילו מישהו שם אותו כאן בטעות. כאילו נועדו לו חיים אחרים. אך בינתיים אלה חייו: עבודה מעצבנת במשך היום, וילדים ואישה בערב. לפעמים הקטור הרגיש כאילו מישהו אחר הביא את הילדים האלה לעולם ומישהו אחר התחתן עם האישה הזו. אבל בינתיים הוא פה.
רק מקום אחד שימש לו כמעט בריחה: הכביש המהיר. בכביש המהיר הוא הרגיש כאילו נכנס סוף סוף לחיים שבאמת נועדו לו. חיים מהנים בעלי קצב מהיר. הוא אהב לשים מוזיקה שהוא אוהב, לאכול משהו טעים, לשיר בקולי קולות, ולשכוח מחייו לדקות מעטות.
"הקטור" נשמעה צעקה. "זו שוב אשתי" חשב הקטור "עדיף לא להסתבך". "מה את רוצה?" שאל. "הבאת חלב כמו שביקשתי?" שאלה, "כן" ענה. "קנית ליונתן מה שהוא ביקש?" המשיכה לחקור, "כן". השתררה שתיקה. נראה כי נגמרו הדרישות להיום. הקטור ניצל את השתיקה: "מה עם סקס" שאל "מלא זמן לא עשינו סקס". אשתו בחנה אותו בעיניה, נראה שהפעם לא תצליח להתחמק." נו טוב" אמרה. זה היה מספיק בשביל הקטור. הם החלו להזדיין. כן ללא הקדמות. הם אפילו לא טרחו להוריד את הבגדים. תוך ארבע דקות הקטור גמר. הוא נשכב לצד אשתו והתבונן בתקרה "רוצה עוד סיבוב? "שאל לאחר כמה רגעים. אין תשובה. הקטור רכן מעל אשתו, היא ישנה עמוק. "הייתי יכול לזיין אותה גם עכשיו, ממילא לא רואים את ההבדל" חשב בעצב.
עוד יום אפרורי עבר על הקטור. הוא החל ליסוע הביתה. הערב עוד מעט יתחיל. השמים התכסו באותו מעטה ורדרד – כתום ידוע, המדכא והמרשים כאחד. בין העבודה המדכאת, לבית המדכא ולאשתו הקרה, היה להקטור כמה רגעי חסד: הנסיעה בכביש המהיר.
נראה שדבר עכשיו לא יוכל להפר את שלוותו. מוזיקה נעימה באוזן, אוכל טעים בפה, רוח קרירה מלטפת אותו מהחלון. אותו מעטה של נעימות ויגון השתלט שוב על הקטור. הוא שקע במחשבותיו, בהגיגיו, ובגעגועיו.
בוםםם!! קול עז של נפץ קטע את מחשבותיו של הקטור. הקטור נהדף קדימה. הוא מיהר להחנות בשולי הכביש. הקטור מישש את גופו בבהלה. הכל תקין. הוא נאנח בהקלה. הקטור יצא מהאוטו לאמוד את הנזק. כל החלק האחורי של המכונית היה מעוך, זכוכיות היו פזורות לכל עבר.
הכביש המהיר כבר לא נראה מחבק עכשיו. הקטור הרגיש פגיע. כל מכונית שחלפה לידו הייתה נראית כמכונית הבאה שתגרום למותו.
הקטור זיהה עוד מכונית מאחורי מכוניתו. "זו המכונית שפגעה בי חשב". הוא החל להתקרב אל עבר הרכב, מוכן להוציא את כל עצביו, והיו הרבה. מתוך המכונית יצאה אישה, צעירה בכעשור ממנו. היה לה שיער חום-בהיר כמעט בלונדיני גולש עד המותניים, עיניים ירוקות חודרות, חזה שופע. האישה הסתכלה על הקטור. נשמתו של הקטור נעתקה ממנו. הוא ראה הרבה נשים יפות בחייו,באינטרנט ובמציאות. אך אישה כמו זאת שעמדה למולו הוא לא ראה מעודו. מבטו כאילו שרף אותו. הוא הרגיש כאילו הוא צולל לתוך עיניה, כמעט טובע. כאילו הוא צולל אל תוך עולם אחר, מרגש ומופלא בהרבה מזה שהכיר.
צפירה חזקה וארוכה ממשאית חולפת שכמעט דרסה אותו העירה אותו מהרהוריו. הוא נזכר איפה הוא נמצא: בשמונה בערב, ליד רכבו המוסר, בשוליו של כביש מהיר, מול אישה שכרגע דפקה את מכוניתו. הפלאפון שלו החל לרטוט. "זו בטח אשתי חשב" הוא לא ענה והמשיך לבהות באישה. "אתה בסדר?" שאלה "לא נפגעת?" הפלאפון המשיך לרטוט.