למי שפעם קראתי אהובי-2
אחרי שלושה חודשים קשים של בכי,וחוסר רצון לחיות, התבודדות,וחיבור אדיר עם ארון הממתקים שלי…
חזרתי לעצמי, חזרתי להיות מי שכולם מכירים ,
זאת שמחייכת תמיד,שגונבת את הפוקוס ,
שעושה שטויות ,שלא מפחדת להתחיל עם בנים.
סוף סוף אחרי שלושה חודשים קשיים ,יצאתי לבלות לקרוע תעיר ,לחזור שוב לחברות .
קבעתי עם דנה בסוף השביל ,
היא תאסוף אותי עם הרכב ונצא יחד לבר בקצה השני של העיר.
דפקתי הופעה כמו שרק אני יודעת לעשות ,
לבשתי את השמלה האדומה שלבשתי ביום שהכרנו, לבשתי את העקבים אחרי גדולים שלי להיות כמה שפחות קרובה לקרקע.
חבקתי את עצמי חזק , היה קר באותו לילה ,
המעיל השחור הדק שהיה מונך על כתפיי חימם רק את הכתפיים לא יותר מזה.
פתאום זה קרה לי שוב אבל לא בכיתי הפעם,
רעדתי בכל גופי ,הרגשתי התקווצות של חיי ,
כמו אז ביום שראיתי אותך לראשונה .
הרמתי במבט, ראיתי אותך..
ראיתי אותך בספסל עם החברים שלך ,
המבטים שלנו נפגשו והפעם אתה זה שהשפלתה מבט ראשון.
חיוך קטנה עלה עלי פני ,
לא , כבר לא כואב לי לראות אותך ככה .
חלפתי על פנייך במהירות ,הרגשתי איך כל המבטים מסתכלים עליי .
הריח שלך הורגש טוב באוויר ,הזכיר לי רגעים שאני מעדיפה לשכוח.
החברים שלך לא חסכו בהתלחששויות.
יכולתי לשמוע אותם עד לאוזניי הקטנות שנהגת לתפוס בהם שהייתי עצבנית.
תאמת ..ישלי חלום .
שאחד החברים שלך הניח עלייך וישאל:
״אחי מה איתה באמת?״
אז הלב שלך התחיל לפעום בחזוקה ,
החום גוף שלך יעלה
אתה תרגיש נורא עם עצמך
תחושת פיספוס נוראית
כל מני שאלות יעלו לך לראש .
כמו אולי הינו צריכים לנסות שוב?
אולי הינו צריכים לפתור ולדבר על זה?
אולי הייתי צריך להיות פחות אדיוט?
זה יכאב לך כל כך חזק ,המצפון שלך יתעורר
ותבין למה גרמת
אולי אפילו תצוץ לה איזה דמעה קטנה,
אבל זה בחיים לא יקרה ..
אתה לא אוהב להרגיש חלש ליד אנשים,
אז בטח תחייך חיוך מזיוף
ותעקם את הפרצוף ותשיב לו:
״מה ישלך אחי,ממזמן נזרקתי אותה״
תגובות (0)