מרדפים

אני רואה צללים שוחים
שומעת תינוקות בוכים
במסדרון. בסלון. בחדר- –
בארון,
כמו מוצצים. כמו ציוצים מתרוצצים
אני ממצמצת מצמוצים.
אני משחקת משחקים:
היום ניהיה בשקט בכיתה
מחר שריטות על המיטה,
אני שרה עם עצמי
מנגנת: מי מי מי
שואלת: מי? מי? מי?
כי אני לא יודעת. אני לא יודעת.
אני לא יודעת כלום
אני רואה תווים על הפנים
שומעת: העצים מתלוצצים-
מהחלון: את יוצאת עכשיו? את יוצאת עכשיו?
(הם יסתמו עם בא הסתיו)
את קופצת-מוצפת-קוצפת?
– –
ואני מתפלשת במיטה, מתפללת כמו שוטה:
שקט. שקט. הרגעו.
שקט שקט שנו-
אבל תנוקות בוכים, עצים צוחקים,
ואני נוכחת-שוכחת-מפוכחת
שקט. שקט. שששש…..