כאן בשבילך – פרק 10

התעוררתי במיטה שלי, כנראה דניאל החזיר אותי לחדר כשישנתי, אחרי אותו לילה במשך כל החודש אני ודניאל התקרבנו יותר ויותר, למרות שהוא עדיין היה שקט, אבל זה לא הפריע לי,
בוקר יום ראשון, "אין על תחילת שבוע" חשבתי לעצמי, התארגנתי והלכתי לאכול ארוחת בוקר, התחלתי להרגיש לא הכי טוב אבל כנראה זה מחוסר שינה, קראתי ספר, טיילתי בבית ובסוף החלטתי ללכת לאגם, כשהגעתי ישבתי ליד האגם, והתחלתי לשיר בשקט,
"היי"
הסתובבתי, מאחורי היה בחור גבוה עם שיער ג'ינג'י ועם עיניים כחולות "היי.."
"אני ליון, את יכולה לקרוא לי לי-יה" חייך "אנחנו שכנים שלכם"
"נעים להכיר" חייכתי
"איך קוראים לך?"
"ארבל"
"שם יפה"
"תודה"
"אז מה את עושה פה לבד?"
"סתם, מחשבות" צחקתי, הסתובבתי אחורה וראיתי ילדה קטנה שדומה לו "אחותך?"
"כן" חייך
המשכנו לדבר וראיתי שהשעה כבר שבע בערב "טוב אני צריכה לחזור עכשיו" חייכתי
"היה כייף לפגוש אותך" חייך
"תודה, גם לי"
יצאתי בכיוון השדה, והחלטתי ללכת בדרך אחרת לגוון קצת, ראיתי את הבית של לי-יה, ואת שאר הבתים ליד, ככל שהמשכתי ללכת הרגשתי עייפות וחום עולים בגופי, באמצע הדרך הייתי חייבת לעצור להישען על אחד העצים, המשכתי עוד קצת והתעלפתי.

התעוררתי בשעה מאוחרת, לא הרגשתי טוב, הכל היה חשוך ואני לא כל כך זוכרת את הדרך שבה הלכתי, בצעדים קטנים ניסיתי לשחזר את הדרך חזרה, זה לא הלך, ראיתי כביש הלכתי בו, ככל שהלכתי הרגשתי יותר רע, שמעתי חריקה והסתובבתי זאת הייתה המכונית של דניאל, דניאל יצא ממנה וטרק את הדלת שלה
"מה את עושה פה?!" הוא נשמע מאוד כועס
"איבדתי את הדרך ו.." התחלתי לגמגם
הוא הפסיק אותי "את לא הולכת לבד יותר!, יש לך מושג כמה דאגנו?!" הוא חיבק אותי חזק "אני דאגתי לך.." הוא לחש,
"אני לא מרגישה טוב.."
הוא שם את ידו על המצח שלי "את בוערת"
בקושי הצלחתי ללכת, דניאל הרים אותי והכניס אותי למכונית "תודה.." לחשתי