האמת שבבחירה, והבחירה שלי.

לאחרונה עולה בראשי שאלה.
אילו בחירות הם שלנו, בעצם האם יש לנו בחירה חופשית או שהכל הוא פרי הדטרמיניזם?
האמת שאין בי תשובה לדבר כה מסועף שאפילו פילוסופים שהגו בהם לאלפי שנים אינם מצאו לעצמם אפשרות להגיד בביטחון את האמת.
לכן, הבנתי דבר פשוט. לאמת שלי אין ערך, וגם לאמת של אותם פילוסופים.
כאשר אתה חושב על דבר, אתה מנסה לנתחו ולהביא אותו לזרע שממנו הוא יצא ופרח, ברם המציאות אינה פשוטה, המציאות היא קשה ולעיתים מרמה אותנו. כאשר זרעו את הזרע, אז צריך להתחשב באיכות הקרקע שבו נזרע, באיכות המים ששקע אליו, במיקום המדוייק שהמים הזכים הגיעו אליו. וכל זה ללא ההתפתחות האיטית והמתמשכת שצריכה לבוא על הזרע הדקיק והקטן.
בעצם אנו מרמים את עצמנו בכך שאנו חושבים שאנחנו שולטים בחיינו, איך נשלוט בפעולה שלנו אם כל רגע מושפע מהסביבה והנסיבות שלנו. בגלל זה פילוסופים טענו שאין לאדם בחירה אמיתית, אלא בעל כורחו הוא חושב על הפעולה שצריך לעשות, אפילו אם טען וייטען שזו הבחירה החופשית שלו. כשאני כותב סיפור, דיון, וחשיבה הכל כבר מוכן איפשהו בתוך עצמי, ואפילו הפלטפורמה שבה אני רושם אותה משפיעה על איכותה ודרך כתיבתה.
כשכתבתי ב-word אז הכל נראה מסוגנן ומסודר לפי פסקאות, וזה הזכיר לי פלוגות אחרי פלוגות אשר כל פסקה מנסה להדגיש רעיון אחר. כשאני כותב ב-'העלאת סיפורים' אני חושב שאני נמצא בעולם אחר, נותן לעצמי להיות חופשי ושוכח שאני כותב.

אני לא יודע מי כתב את זה, והאמת גם לא משנה לי.
בקהלת פרק א' פסוק 2 נאמר: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל".
אני לא יודע מי כתב את זה ושוב פעם, האמת לא משנה לי גם.
הכל הוא הבל, הבל הוא הכל, אין משמעות לחיים וכל דבר שנאמר אין לו ערך. אני חושב שזה נכון, אך לא מדוייק, אחרי הכל יש לאדם אפשרות ליצור משמעות לעצמו או לאחרים. אך בפני האלים אין להם משמעות כי כפי שתראו בהמשך אין שום דבר חדש תחת השמש.
ובפסוק 9 נאמר: "מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.".
משום מה, קל לי להסכים עם הדבר.
איך בני אדם יכולים לדעת אם מה שהם יודעים כבר התגלה, או שעתידו להיות חדש תחת השמש?.
זה דבר שאין לי מענה, כי אני באמת ובתמים חושב שבתוך הספרים יש הכל. בהם תמצאו את כל הסודות והאמיתות של חיי האדם במהלך האנושות, כל רגש שהוטמה בהם אינו טומאה, אלא כספת שיש לפתוח ברגישות.
בני אדם אינם אחסני זכרון, אינם מחשבים, אלא הם מאחסנים רגש בזיכרון.
כל אותם אנשים ששינו את ההיסטוריה שלנו, הם אותם אנשים שהצליחו ליצור את האמת שלהם כלפי חוץ. לא מספיק להכיר אותו, צריך ליצור אותו שוב.
ולפיכך, אני מבין שאין לי בחירה חופשית.
אין לי אפשרות ליצור שום דבר חדש תחת השמש.

ועדיין, אני מעריך את האמת שלי.
לאמת שלי יש ערך עבורי.
אנוכי אאיר כמחזור הירח.
והבליי פי ישמרו לנצח.

והכי חשוב מהכל, לדרוש ולחפש ידע וחוכמה הוא מזיק, אך חשוב עד מאוד.
גם אם הוא מזיק, אל תפחדו לחפש את הידע של לבכם.
מה שנשכח מעצמכם ישוב אם מחפשים את האמת שלכם.
אני לא חושב על הנזק שהוא ביצע בי, אלא חושב על האמת שיצרתי וגיליתי בעצמי.
ובגלל שאני לא פוחד מהנזק, אז הצלחתי לעורר את האמת שלי. והתגלה שהוא היה קיים תחת השמש להרבה מאוד זמן.
הנותר זה להוציא אותו אל האור, אירוני. אומרים להוציא את האמת אל האור. למרות שהיה מתחת לאור לכל כך הרבה זמן.