עוד בחורה

Doligos 01/07/2017 792 צפיות 4 תגובות

חמישי בערב; יוצא עם החברים לבר.
כולנו מזמינים בירות, מדברים.
לוקח שלוק מהבירה ואז אני רואה אותה, שיער חום מתולתל שאפשר לתבוע בתוכו ועדיין לנשום, עיניים כחולות כמו השמים האינסופיים, חיוך שגורם לכולם לחייך ואיך לא, היא יושבת בבר עם ביטחון כאילו שהיא כבר יודעת שכולם פה מסתכלים עליה.

אני חייב לדבר איתה, כבר הבטחתי לעצמי שהבחורה הבאה שאני רואה אני מדבר איתה, ואיך לא עם בחורה כזאת; אוצר אמיתי.
אבל היא לא באה לפה כדי שיתחילו איתה, ובטח לא מישהו כמוני, עדיף לא, ובכלל אין לי סיכוי, אני לא יודע לדבר עם בנות, אין לי מושג איך עושים את זה, הן תמיד אומרות לי לא, אני כבר לא יכול לקבל עוד לא; כל מה שאני מספר לחברים שלי זה סיפורים – שום דבר לא קרה.

אני הבחור שבמסיבה יושב על הספה, שבים נשאר מחוץ למים, שבכיתה יושב בפינה, שבשיעורי ספורט הסתכל מהצד.
אותי לא הכירו בשכבה, לא הרבה חברים (אם בכלל), לא יצאתי הרבה מהבית, לחוגים לא התחברתי ואנשים לא התחברו אליי.
הכמה דייטים האחרונים שלי נרשמו כאירועים העצובים בהיסטוריה שכן לעולם בנות לא הכירו כזה שיעמום.
אז מה לי ולה?

ניגשתי לדבר איתה, וואו היא מדהימה, איזה חיוך, העיניים, השיחה זורמת, וואו היא מכירה את כל הסדרות שאני אוהב, מבינה את כל הבדיחות שלי אפילו דיברנו על כמה שקשה לי לאחרונה וגם לה לא קל, היא מדהימה.
אנחנו ממשיכים אליי ובקושי שתינו בכלל, מרגיש כאילו שאני לא צריך חיזוקים איתה, הערב מדהים, דיברנו עד אמצע הלילה ואחר כך עשינו קצת יותר.
כבר שבוע יחד, מתראים כמעט כל יום, זה קשר אמיתי, כמו שתמיד דמיינתי, היא מבינה אותי יותר מכל אחד אחר.
כבר כמה חודשים, הלימודים יותר קלים כשאני איתה, ולא מפריע לה כשאני מדבר על מחשבים, וטסים עכשיו טסים לפריז, איזה חופשה מדהימה, מושלמת.
מתחתנים ואיזה ילדים חמודים ונהדרים, אני מאושר, איזה מזל שדיברתי איתה בבר.

לקחתי עוד שלוק מהבירה, הסטתי את המבט,
הרי מה לי ולה?


תגובות (4)

אהבתי את הכנות, הרי כל הרגעים המביכים שאנחנו שומרים לעצמנו הם לפעמים ככ משותפים לכולם שכשנחשפים אליהם בקריאה\כתיבה יש אוטומטית הזדהות
קצת הערות.
התיאור של הבחורה בהתחלה מאוד קיטשי ושחוק, גרם לי לצפות לפחות מהסיפור אבל בסוף מאוד נהנתי
בפסקה של "אני הבחור שיושב בפינה" כתבת הכל בלשון הווה חוץ מהחלק הזה "שבשיעורי ספורט הסתכל מהצד". זה די בולט בגלל כל המשפטים הקצרים שנכתבו אחד אחרי השני בלשון הווה.
עוד משהו אחרון, היה משהו שגרם לי לפקפק בזה שזה הצליח לו, ככה שההפתעה\הסוויץ לא עבד לי – הקלות שבה הצליח לו עם הבחורה
יש כאן בילד אפ לבחור שלא מצליח לו עם בנות ובחורה מאוד שווה, ואז מדלגים ממש בקלילות על כל החלק שהוא מנסה ולבסוף מצליח להביא אותה. הקלילות הזאת הדליקה לי אוטומטית נורה אדומה ולכן ההפתעה בסוף לא עבדה.

02/07/2017 02:20

    המון תודה, אלו נקודות נהדרות רשמתי לי.
    תודה!

    02/07/2017 07:42

מסכימה עם… זו שמעליי ('אני והמחלה'… שם מסקרן)
אני חושבת שאיבדת את הקונפליט בחלק האחרון בסיפור. הרי תמיד יש חששות גם כשהחיים 'מושלמים' ולכן זה לא עבד על הקוראים.
בהצלחה :)

04/07/2017 17:43

    תודה שקראת :)
    ההדמיה של חיים מושלמים הייתה בכוונה
    ככה תמיד אני מדמיין את המצבים האלה
    חושב המון המון קדימה לרמה לא סבירה והכל נדמה לי מושלם
    עד שאני נופל אל המציאות
    ידעתי שהקורא יבין יחסית מהר שאני כבר לא מתאר את המציאות אבל קיוויתי שדווקא כשהוא יבין את זה אז הוא יתחבר ממש למה שכתוב ולהרגשה הזאת שאתה נאבד בתכניות שלך עם בן אדם שהפכת למושלם עוד לפני שדיברת איתו
    מקווה שקצת עזרתי להבין את הסיפור

    04/07/2017 22:16
3 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך