“זה בשבילך”

אל תכעס, תבין בבקשה,
ברחתי ממך בגלל הבושה.
כן, אותה אחת מכיתה ט',
זאת שעדיין ממנה לא הצלחתי להימלט.
ברחתי כי היא ציוותה עליי,
לא יכולתי שלהתנגד היא גברה עליי.
היא חזקה, אמנם לא יותר ממני,
אך צריך כוחות חזקים, ואין לי.
ניסיתי כל כך, אני מקווה שראית,
פעם אחת שעליתי כבר הבנת.
והאמת שרציתי תמיד להסתיר,
את החוסר ביטחון ה"עשיר".
תבין, בשבילי זה לא דבר של בכך,
אני תמיד מסתתרת מאחורי מסך.
מסך של ביטחון עצמי גבוה,
מסך של שמחה וצחוק, אך זה צבוע.
אני מצטערת ומקווה שתסלח,
אני יודעת, לא חשבתי שאתה מלאך.
אך מעל הכל חשוב לי זאת לומר,
שאת הסליחה הכי גדולה אני מבקשת מאיתך.
את שניסת, וכל כך נלחמת,
לעולם על עצמך לא ויתרת.
גם שידעת שלפעמים אין לך שום תקנה,
המשכת להשפריץ על עצמך ים של אהבה.
אני מאמינה בך, ניתן לומר "בעצמי",
הריי את בעצם זו אני.
אז כן, זה הפך למונולוג דיי אישי,
אך זה לא משנה לי העיקר שהיא אותי תעריך.
אני חוזרת אליך שוב, קצת סתיתי מהנושא,
אני רוצה לומר לך ששמך מעדעד לי בכל עת.
ברחתי מלשמוע את הדיבורים שלך,
רק כדי לא להראות לך,
שאכן אני מרגישה מיוחד,
שהיה בינינו פעם קשר חד.
אז אולי אתה באמת אותה הנשמה,
שתעזור לי בעולם ויהי מה.
כך לפחות אני מאמינה,
שאם מאחד כוחותינו נעשה סוף למלחמה.
תודה על ההיכרות איתך,
וסליחה על שהתעלמתי ממך…