כי בבית הזה אין עוד שמחה

בבית הזה לא נשארה שמחה .
בבית הזה לא נשאר עוד חיים .
אותו הבית מלא צבעים , אותו הבית שם הווילונות לעולם לא מוגפים .
אותו הבית בו שני הורים ושני ילדים , סליחה , אותו הבית בו היה שני הורים ושני ילדים
אותו הבית מלא יצירה וחשיבה , אותו הבית מלא אהבה …
בבית הזה לא נשאר צחוק או טיפת גאווה
בבית הזה לא מדברים
"מפגרת"
"שמנה "
"סתומה "
"חוצפנית"
"מגעילה "
"זונה"
אבל הכל בראש , בלי לדבר , רק בעיניים .
"בוקר טוב"
"לילה טוב"
"בהצלחה"
"בתיאבון "
אבל חס וחלילה נתכוון לזה .
באותו הבית בו המוזיקה לא פוסקת לרגע , בשביל למלא את החלל .
כי הוא עזב והיא מעשנת והיא ?היא לא מדברת
ומה איתה ? זו ? היא נשארה מאחור עם מטאטא ודבק בשביל להדביק את השברים .
בבית הזה לא נשאר רעש וצלצולים של אושר
בבית הזה לא נשארו אנשים .