סיפורה המופלא של מריומה המכוערת וכושי ממבו מארץ הכושים, ועל מה ולמה פיצצה למוות עשרה מקסיקנים מכוערים ממקסיקו הרחוקה. (פרק שני מתוך שלושה)

פרק ב…
חודשיים ימים לאחר מכן, ומשלא עצמה עין בלילות בהם עפה בכוחות אצבעותייה לירח ובחזרה מימנו, ואף הגיעה לכדי כך שחשבה ברצינות תהומית ולראשונה בחייה להתנות אהבים עם מלפפונים וקישואים כי כבר התנסתה בכול סוגי האוננות, נתקלה לראשונה בחייה באיבר זיכרי שהוסתר היטב בארון הבגדים של אימא שלה. איבר פלסטיק נעים למגע, גמיש וארוך להחריד, ושנרכש על ידי אימא המנוחה ימים רבים הרחק משם, בחנות הסתרים של יונה הבן זונה ושנקרא כך משום שאימו הייתה זונת צמרת שבשביל להגיע למיטתה נדרשו הלקוחות להרשם שנה מראש במחברת כל כך משומשת שהיתה יורה לעצמה בראש אלמלה הייתה יכולה לעשות כך.

יונה שאת פרצוף האיימים של מריומה לא ישכח גם שנים לאחר מותו ואף לא בגלגולים מאוחרים יותר כשבאה אליו כדז'ה וו, ראה אותה אותו בוקר בו החליטה שהיא רוצה עוד מאלו שמצאה בארון של אימא שלה, וכשלראשונה בחייה היא לובשת צבעוני שלא כהרגלה השחור והדכאוני ובעוד היא אוחזת בימינה פטיש חמש קילו ובשמאלה כפפת איגרוף אדומה ומשומשת שהייתה שייכת ליחייה הנקניק שהיה גר מרחק שני בלוקים מימנה ובנוסף לכול היה תימני כל כך קמצן, עד שאת החרא שלו היה זורק עטוף בשקית מחוץ לחלון ובשביל שלא לשחרר את המים בניאגרה.

שעתיים מאוחר יותר כשהצליח לפתוח סוף סוף יונה את עין ימין שלו שהייתה נפוחה מסונוקרת אימתנית של מריומה, עוד הצליח לראות אותה במטושטש מבעד לשתף הדם, שהיא אוספת בולבולים מכול המינים וכל הצבעים ובמיוחד את אלו השחורים שנתחבבו עליה כל כך, כי היו כפולים בגודלם מכול השאר ועל אריזתם התנוססה דמותו השרירית של כושי ממבו מארץ הכושים. ערום היה כביום היוולדו וביו רגליו ג'חנון שחום ושני חמינדוס על הכיפאק.

משסיימה את ענינייה, שברה חצי חנות, ולא הותירה אף זין עם בטרייה או בלי על המדפים, חצתה מאושרת למוות את הכביש ולא נתנה עוד את דעתה על יונה הבן זונה ואיך שהשאירה אותו חצי מת כשמסביבו מנופחות למחצה היו פזורות בובות מין מכוערות להחריד שהושכרו לכל הפצועים של יפו ובחצי המחיר ממחירה של זונת רחוב.

מרחפת הייתה בעולמות נשגבים ובראשה חזיונות עתידיים שלה עצמה על ריצפת המטבח או בחדר האמבטייה והיא דוחפת שם מכול הבא ליד, ובעיקר שתגע שוב פעם אחת ודי באותה הרגשה קיצונית שאף לא ידעה להגדירה בשמה, אבל זכרה זיכרון ישן נושן משיחה שהייתה עדה לה שנים רבות לפני כן בין אימא שלה לגיסתה הפרוצה מצד אביה, שזה משהו עם גזמה.

משלא הצליחה להזכר במילה כי ככול שהתאמצה להזכר בה, ככה הלכו וגברו מנגד קולות שירתם של המריאצ'יס ששרו תחת חלונה של קלמנטין היפה, החליטה לזנוח את העניין והתיישבה כפופה להחריד על ספסל שידע ימים טובים יותר כי על גופו היו חרוטים כל האהבות כולן של יפו לדורותייה ובתופסת לב או שניים ותאריך.

משחלפה לה שעה וקצב נשימתה הוסדר, מצאה את עצמה נהנת אף שלא הבינה מילה, מקול שירתם של אותם עשרה מקסיקנים שהובאו במיוחד ממקסיקו הרחוקה על ידי אביו העשיר של אליקו ובשביל שינסו לפצח את ליבה האכזר של קלמנטין היפה, וזאת, כי שבועיים ימים קודם לכן מצא אותו אביו של זה כשהוא ישן שנת ישרים ועל פרצוף בנו יחידו תחתונייה האדומים והגנובים של קלמנטין שהייתה לא פחות ולא יותר בת חמישים ושלוש, והייתה הולכת ומתייפה עד כי נדמה היה שאלוהים בכבודו ובעצמו שכח להכיל עלייה את חוקי הבריאה.

עצבנית אש כי חרף כל ניסיונותייה לא הצליחה להזכר באותה מילה ארורה שנגמרת בגזמה, הלכה והתלהטה על אחד הנגנים – מקסיקני מכוער וגמד – שלא הוריד מימנה את העיניים לדקה, ולא רק זאת אלא שאפילו העז לזרוק עלייה פרח או שניים. מריומה שלא תרגמה נכון את המחווה הישנה של גבר מקסיקני לאהובתו, גרסה בטעות שהרי לה עוד בן זונה שרוצה במותה, שאם לא כן, מדוע השליך עלייה פרחים, וכפי שנהוג היה לעשות מעל קיברם של המתים הטריים.

דקה לאחר מכן, משהבין הגמד שהנה לו טעות חייו והוא רק בן עשרים ושמונה, הרוח סיימה לשרוק את שריקת האיימים האחרונה שלה מהסרט הטוב הרע והמכוער, כל חתולי הרחוב התקבצו לפינות החשוכות ביותר בסימטאות יפו כי הנה להם הצגת חייהם, ואפילו חיים המשוגע שצפה בסצנה מהצד נדמה היה נורמאלי לרגע, קמה מריומה ממקומה ולא נתנה את דעתה שהגמד מגיע לה למנוע, כי הייתה מרוכזת כל כולה בכפפת האיגרוף של יחייה הנקניק בפעם השנייה אותו יום.

המשך יבוא…..