מחרוזת
הדמעות אשר זלגו מעיניי
הפכו להיות מי השתייה שלי
הרצון שלי לא להיות
הפך להיות הרצון להוכיח
בעוד שאתה תופס את קצה התקווה ונופל
אתה תתפוס חבל אחר שאולי ישרוף ידייך מנפילה לעצירה
אבל כאשר תעצור ידייך מלאות הדם ישאירו עקבות על החבל
חבל התקווה האחרון
וכאשר הגעת הגעת
החבל יהיה כמחרוזת לצוואר
ידייך המדממות תמיד ישארו כזיכרון
כחבל על צוואר
תגובות (2)
אהבתי אותו, מאוד
יש פה משהו יפה