פרוזה למוח

שנים
שנים ניסיתי למצוא משמעות
ניסיתי להסתכל בעיניים אובייקטיביות
לדעת את האמת
שנים
ולא הבנתי שהאמת לא רלוונטית
היא לא קיימת בשביל המוח הקטן והמעוות שלי
היא לא נתפסת,
ולכן כל דבר בה הוא שקר כמעט.
מצאתי קסם

כמה מילים שיכולות להפעיל את המוח שלי
כמו מפתח לסורגים
יש מילה ל"משמעות",
ולמילה הזו
יש גם תכלית.

אני אוהבת לספר סיפור
בקצב אחר
בזמן אחר
לאנשים
אני אוהבת להגיד להם
איך העולם נראה קצת אחרת
בעזרת קצת מילים

מן השפה שלי
איך יש קול
והוא נשמע
שיכול להפוך מראה של שמים כחולים
לים שבו נטבע
ומדבר לתוך ארמון של חיות פרא.

למציאות האובייקטיבית היום
שום דמיון
שום משמעות
שום אחריות כלפינו.
המוח שלנו
רואה דבר אחר
יש חוקים,
שם בפנים, בתוך ביתנו.

מילים כן עושות קסם.
יצרנו עולם
שבאמת
קובע את גורלנו.
גם אם רגש משתנה, ותלוי במילה
הו כך נשבעתי
הוא הדבר הכי אמיתי
לאותו הרגע
שאני אדע.
ומה עוד קיים
חוץ מרגעים?
שקט. שקט ילד ההיגיון.
ושקט מהילד הציני.