לַיְלָה בַּכְּרַךְ

אלי משעלי 10/06/2017 858 צפיות אין תגובות

צְלִילֵי כּוֹכָבִים עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי
וּפְסִיעוֹתָיו שֶׁל סַהַר עָגֹל מַסְמִיק.
פַּרְפָּרִיוֹת אֲשֶׁר בַּחֲלוֹמִי נוֹגְעוֹת
וְרוּחַ קָרָה מְנַפְנֶפֶת.

אִם יָצָאתִי בַּחֲלוֹמִי לַכְּרַךְ הַגָּדוֹל
וְהַלַּיְלָה חוֹמֵד וְרֵיחָנִי מְאֹד.
מְכַשֵּׁף בְּלַהַט מַגָּע שֶׁל אוֹהֲבִים
וְלֹא עוֹמְדִים מִלֶכְתָּם כּוֹכָבִים.

הַלַּיְלָה אֲנִי מַפְלִיג
תִּקְווֹתָּי אֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאַכְזָבָה,
טוֹבֵעַ לִקְרַאת שְׁעוֹת הַחֶסֶד
כְּצֵל כּוֹרֵעַ וְרָפֶה.

בִּמְּסִלּוֹת הַלַּיְלָה הֵלֶך נָד
וַעֲבוּרִי נִצַּחְתִּי מַחְסוֹם פְּחָדִים.
לֹא אֲפַחֵד עוֹד מֵהַלַּיְלָה
וְרַק אֵלָיו אֶתְוַדֶּה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך