אביטלו'ש – פרק 1

אוראל המופתע הביט על אביטל בהפתעה גמורה.
היא כאן , למרות שהוא עוזב היא שבה לשדה התעופה. אבל מה קרה? למה ברגע האחרון היא שינתה את דעתה?
והכי חשוב , מי הודיע לה שהוא טס למדריד. הוא אמר שהוא אהב אותה כששהה איתה כמה רגעים קסומים בתוך המכונית ואף הוא נישק אותה ואפילו אם זאת הייתה נשיקה על הלחי.
אביטל לא ידעה מאיפה להתחיל או מה לומר. היא הרגישה כל כך מרוגשת ובאותה העת גם מעט מאוכזבת מה היא תעשה אם אוריאל יטוס והיא תישאר פה בארץ.
" אוראל אני.. אני חייבת להגיד לך משהו לפני שאתה תטוס רחוק רחוק וכבר לא תהיה לי הזדמנות לומר לך שאני.." הוסיפה אביטל ברגש .
" אני דחיתי אותך בגלל שחשבתי שאני לא מתאימה לך בכלל והאמת שאני ממש חייבת לומר זאת לפני שאני מאבדת אותך אולי לתמיד ואני לא אזכה להגיד לך כמה שאני.. כמה שאני אוהבת אותך." אמרה אביטל לבסוף.
אוריאל גמגם מהתרגשות. " את.. אוהבת… אותי?" שאל והתרגש . כי הוא היה בטוח שהיא סתם אומרת את זה כי היא צוחקת איתו.
" כן," אמרה אביטל בהתרגשות. הקול שלה רעד במקצת והיא קיוותה שדבר לא הסגיר את מה שהיא הרגישה עמוק בפנים. " אני זוכרת שאתה אמרת לי שאם אתה תחכה לי אז עד שאני אחליט לומר לך על רגשותיי אמרת שלחכות בשביל שאני אגיד לך את מה שאני מרגישה זה כמו להמתין לגשם בשנת בצורת , כי תמיד חשבתי שאתה מעוניין בעדי ובשרון ומסנוור מיופיין, אני יודעת שאולי מאוחר מדיי ובאתי לא בזמן כדי להגיד את מה שמזמן הייתי צריכה לומר בפנייך. אני יודעת שאין לי תירוצים ושאין לי שום זכות לעצור בעדך לטוס למדריד. אני אבין אם לא תרצה להיות איתי." היא עמדה לפנות לדרכה אחרי שהוציאה את כל מה שהיא הרגישה ואמרה זאת בפניו. היא פנתה ללכת לדרכה מאוכזבת ושבורת לב.
" חכי רגע!" הוא צעק לעברה ונעמד מולה כמנסה לומר לה שלא תלך. " אני לא אתן לך ללכת כי למה את הגעת עד לפה כדי להגיד בפניי את מה שאת מרגישה אליי . אני כבר מזמן אמרתי בפנייך שאהבתי אותך ושאני עדיין אוהב אותך. ואם הגעת עד לפה , זה מראה שבאמת את אוהבת אותי. ואני רוצה ש.." הוא התקרב אליה ונישק אותה.
" וואו , אני עדיין לא מאמין עדיין שאנחנו ביחד.." הוסיף אוראל בהתרגשות של התחלה חדשה וחיבק את אביטל.
" עכשיו אתה תפצה אותי על כל הימים שלא העזתי לומר בפנייך את מה שהרגשתי אלייך כי הייתי ביישנית." קראה אביטל בחיוך של ניצחון ושניהם יצאו מהשדה התעופה מרוצים ומאושרים.
" בואי נחזור לבית , יש לנו הרבה עניינים שעלינו להשלים!" אמר אוראל בחיוך של ניצחון.
אוראל הכניס את אביטל לתוך המושב האחורי כשהוא פנה לשבת במושב הקדמי . הוא התניע את דוושת הדלק ושניהם נסעו לעבר העתיד שממתין להם מעבר לאופק.
*
הסיפור שלנו מתחיל כשאביטל יצאה במסע חיפושים לחיפוש עבודה. היא עברה מחנות לחנות. החנות האחרונה שעל פניה היא חלפה , היא הבחינה בבחור בלונדיני . היו לו עיניים כחולות עמוקות ומבריקות. היא נכנסה לתוך החנות והביטה בו ללא הפסקה.
כמה דקות עברו עד שאוראל הבחין שאביטל ממשיכה לבהות בו.
הוא ניגש אליה בדיוק כשהייתה לא מוכנה , היא המשיכה להתבונן בו ולא ידעה מה לומר באותו הרגע.
" סליחה , מי את? ומה את מחפשת עבודה? איזה חסר נימוסים אני שלא הצגתי בפנייך איך קוראים לי. אוראל , ואיך השם שלך?" אמר לה בחיוך רחב.
" אני אביטל , נעים מאוד אוראל. באתי לחפש עבודה פה. אני יודעת שאני אולי מפריעה לך. אולי אני אלך עכשיו ואחזור ביום אחר? " היא אמרה במהירות והיא נפנתה להביט בו בהלם.
" לא , תישארי כאן. כבר מבחינתי את התקבלת לעבודה. את יכולה להתחיל מהיום. אל תדאגי , הנוכחות שלך לא מפריעה כאן." אמר לה אוראל בחיוך רחב.
" תודה. אני לא אאכזב אותך , אני לא מבטיחה, אבל אני אשתדל." הוסיפה אביטל ובאותו הרגע היא התאהבה באוראל.
אבל משום מה , היא הגיעה להחלטה לא להגיד לו שום דבר כי היא חשבה בסתר ליבה שנערות כמוה לא מתאימות לגברים יפים כמוהו.
הוא ראה שהיא חולמת וניגש אליה לשאול האם היא בסדר. כשהוא הביט בה , אביטל השפילה את מבטה.
" הכול בסדר? " שאל אוראל וחייך. אביטל רצה לשמור את רגשותיה לעצמה . " על מה את חושבת כרגע?" שאל אוראל מבלי להבחין שאביטל ממשיכה להתבונן בו בעיניים מעריצות.
" אני לא חושבת על כלום. הכול בסדר." אמרה לו אביטל בחיוך רך וחזרה לעיסוקיה.
אביטל כל היום הייתה שקועה במחשבותיה על אוראל והיא המשיכה להביט בו בסתר מבלי שהוא יבחין בה בכלל.
היא הוציאה את הראי מתוך תיקה והביטה אליו. אוראל לא צריך לדעת דבר ממה שהיא מרגישה כלפיו.
וגם אם הוא ירצה לדעת על כך , היא לא תגלה את רגשותיה בפניו. בשום אופן היא לא תחשוף את עצמה מולו.
אוראל לא צריך לדעת כל מה שהיא מרגישה כלפיו. בתוך תוכה , הרגש כבר בער מפנים.
אבל היא לא רצתה להשפיל את עמה ולגשת אליו כדי לומר לו את כל מה שהיא הרגישה.
הרבה שאלות התרוצצו במוחה של אביטל : האם יש לו חברה? מה אם אני אגלה לו את רגשותי ופתאום הוא לא ירצה אותי? מה יהיה עם רגשותיי? האם זה יהיה שווה כאשר אני אגיד לאוראל כמה שאני כל כך אוהבת אותו? אולי אני סתם נערה פשוטה והוא חתיך? אולי אני סתם מנסה להשלות את עצמי , כי הוא גבר שמאתיים בנות נופלות לרגליו ואני סתם עוד אחת בעיניו?
אוראל גם חשב אותו דבר כלפיה. אבל גם הוא , שמר את רגשותיו לעצמו. הוא לא רצה ללכת ולהגיד לה שהוא מרגיש אותו דבר. אולי זה לא יהיה שווה את זה כי אולי היא תפוסה ויש לה מישהו אחר.
אז למה לו לגשת אליה ולנסות לשוחח איתה?