לפני שייגמר

עידן: "לא לפחד להתאהב,שיישבר הלב."
אני: "למה? מאיפה ביטחון הזה עידן? אם ניתן לחסוך את הריקנות, אם היה איזה כפתור…"
עידן: "לא לפחד בדרך לאבד…"
אני: "אין לי אף אחד, וגם לא היה…רק בראש שלי, הדבר היחיד שאני מאבדת זה את עצמי."
עידן: "לקום כל בוקר"
אני: "מחר יש לי עבודה. אני לא רוצה לקום."
עידן: "ולצאת אל החיים"
אני: "אז איפה לעזאזל נראה לך שאני נמצאת עכשיו?!"
עידן: "ולנסות הכול לפני שייגמר."
אני: "אם אנסה הכל- אז אני אגמר. זה יהרוס אותי. ומי יחזיק אותי כשאפול, אתה?"
עידן: "לחפש מאיפה באנו ולחזור בסוף תמיד להתחלה."
אני: "אני תמיד מחפשת, הבעיה מתחילה כשכל השאר מסביבי לא, וכשאני מוצאת את האמת ודבקה בה אני מוצאת שזה לא כל כך פשוט לחיות אותה מול כל העולם."
עידן: "למצוא בכל דבר עוד יופי ולרקוד עד שנופלים מעייפות…"
אני: "כן…אתה צודק, יצאתי קצת בטטה בשנה האחרונה, אני צריכה לרקוד יותר."
עידן: "או אהבה"
אני: ?????
"תשיג לי אחת!"
עידן: "מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו."
אני: "זה לא כל כך פשוט יו נו…לא כשאני היחידה שמתמסרת."
עידן: "להגיד שהגענו"
אני: "לעולם לא נגיע, כשנגיע נמות כי אז יסתיים תפקידנו."
עידן: "תמיד לזכור לרגע לעצור ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו."
אני: "הו…סוף סוף עצה טובה, אבל למה היא חייבת לבוא עם עקיצה של געגוע, אילו רק יכולתי לחזור לשם…"
עידן: "לחבק אותה בלילה כשהיא נרדמת אז כל העולם נרגע."
אני: "התבלבלת זאת חברה שלי שילדה, לא אני…בשביל שאני ארגע אני צריכה דבר מדרבן קצת יותר."
עידן: "לנשום אותה עמוק"
אני: "אני מעוניינת בגברים, תודה."
עידן: "לדעת שתמיד אני אהיה שם בשבילה."
אני: "הלוואי ואני תמיד אהיה שם בשביל הנשמה שלי."