מפלצת

fearless13 12/08/2012 775 צפיות 2 תגובות

מי אני?
מה קורה לי?
השתנתי, רגע לפני הקפיצה להתבגרות.
נהייתי אחרת.
מעצבנת.
שנואה.
בשום בית בעולם לא אמצא לי אהבה, חוץ מביתי.
אבל מחוץ לו? רק מעטים אותי סובלים
אולי זה הגיל,
של הבכי משטויות, וריבים מיותרים?
ואולי, משהו אחר לשינוי כה גדול הוביל?
אני רוצה להפסיק להרוס הכל.
להפסיק להעליב,
ולעשות שטויות.
למה האנשים שאני רוצה שיאהבו אותי,
נהיים כה מעצבנים?
למה אני חייבת לגרום להם לשנוא אותי?
איזה מין אדם נהייתי?
נהייתי טיפשה גמורה.
הרגשות מתחלפים בין רגע.
החששות נעלמים ומופיעים.
מי נהייתי?
מפלצת.
מפלצת זה מה שאני.


תגובות (2)

הו, לא, את לא מפלצת.
ילדים הם הכי אכזריים שיש, כי אין להם מושג מהי עוצמת המילים. אל תתרגשי. אל תקחי ללב. תפתחי לעצמך יכולת לא להפגע משום עלבון.
תהיי חזקה.
תשרדי חוזק ואהבה, ואחרים יאהבו אותך ולא ייפגעו בך.
זה חלק מהגיל. זה קורה.

13/08/2012 08:03

חחחחחחחחח קרן
זה קורה לכולם
גם לי יש הרגשה כזאת לפעמים
שאף אחד לא אוהב אותי וכולם שונאים אותי על כלום.

13/08/2012 08:05
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך