אלוהים רעם שלח

אלוהים רעם שלם שלח
לאדמות עדינות, כאשר
יום דום יוצר.

מרחקים רחק מביתו כ-
צריח מריח את אויבו.
רק יצא הוא מארמונו.
ירם יריבים,
ישיג צדק,
מלא שימוש בכלא.

חוזר כמוזר
ורואה דבר נורא.
זועם זמן מה,
ורעם בעם ניטז.
יום המום נוסף,
מאי ראייה הרע במעשה.

וקול הכל
מבקש ומנשק את ספר הקודש
לבקשה שהענשה תפסק.
כה זעמו וזמרו גדל,
ועד שהגיעה ל-
תמעה.

יום המום,
שנה קנאה,
נראים שלא יוחלפו.
הוא קרא מהמחשבות שהגיעו מלמטה.

תודה,
חזר נזיר המנזר.
זרים ירים לצדק,
ואותנו מקרב אילך.
רז זה ישמר, ולא כמו מקודם.