הילדה ההיא

אתה רואה חיוך היא מרגישה כאב,
אתה רואה שימחה היא רואה עצב,
אתה רואה אהבה היא רואה שקר.
היא הילדה בכיתה שיושבת תמיד לבד.
היא הילדה שמסתירה את מה שהיא מרגישה מאחורי חיוך ואושר מזויף.
היא הילדה שגם כאשר תגדל תמיד תרגיש לבד,
היא האחת אשר בחיים לא תבין שמישהו אוהב אותה,
וגם כשיחבק וישבע שהוא רק איתה היא תחשוב שהוא משקר ושיש מישהי אחרת טובה יותר.
כשיגידו לה שהיא מדהימה היא תחייך ותגיד תודה אבל עמוק בפנים היא תדע שזה שקר.
היא הילדה שלא סומכת על אף אחד,
ובכל פעם שמישהו יתקרב הלב דופק והחומות עולות,
מה שהיא יודעת, מה שהיא חושבת על עצמה הוא שהיא טיפשה ומכוערת שהיא פשוט מטומטמת.
היא חושבת שאף אחד לא אוהב אותה,
היא אומללה מפחד להיות לבד
אבל בזמן שהיא מפחדת
בזמן שהיא מסתירה את האמת שלה
היא נשארת לבדה.
היא נשארת לבד כשהיא משקרת לעצמה
כשהיא נאבקת בכאב
כשהיא בוכה בלילה במיטה ומקווה שיום אחד כשתהיה הרחק מישהו יאהב אותה
מישהו ירצה אותה
מישהו יבין אותה
היא לא אוהבת את עצמה
היא שונאת אותה
היא אף פעם לא מרימה את הראש שלה
היא אף פעם לא רואה כמה היא מוקפת באהבה
כל מה שהיא צריכה זה לאהוב את עצמה כי איך אפשר להתאהב בה כשהיא עצמה לא אוהבת אותה.