מפורסם – פרק 3 – שלושה ימים מהיום

נ.ר5 27/05/2017 779 צפיות אין תגובות

"זה היה נפלא." אמר מר קולמן בחיוך גדול וניגב את פיו העטור זיפים קטנים במפית בד לבנה. הוא כבר גמר שתי קערות מתבשיל בשר ההודו של אנסטסיה – איך אפשר להתנגד לעוד מנה?
"תודה רבה," לחייה החומות של אנסטסיה האדימו. היא כמעט ולא נגעה במנה שלה. גם לאלכס לא היה תיאבון. היא אכלה בכוח כדי לרצות את עוזרת הבית שלה והקשיבה בשעמום לשיחות של מר קולמן ואנסטסיה על מחזות זמר, סרטים, ספרים.
"אז מר קולמן, למה כיבדת אותנו בנוכחותך?" שאלה אלכס ואפשר היה לשמוע את הציניות והתעבה, שרכשה למר קולמן במשך ארבעת שנות הלימודים, במגמת תקשורת בתיכון.
"כן… כן אני אסביר." הוא נאנח קלות והניח את ידיו הגדולות על השולחן והחל לדבר. "אלכס, במהלך השנה הזו בתיכון כמעט ולא ראיתי אותך אצלי בכיתה. הברזת למעלה משלושים שיעורים, איחרת את מועד ההגשה של עבודת המחצית בחודש ואת מועד ההארכה בשבועיים. ולא משנה מה עשינו – אני ומנהל התיכון – נראה שאת עדיין שקועה בהכל חוץ מלימודי התקשורת. את עומדת כרגע על ממוצע ציונים נכשל בשיעור שלי. מבית הספר לקולנוע שבניו-יורק הודיעו לי שהמלגה שלך, לבינתיים, מבוטלת עד שלא תראי שיפור." הוא עצר לרגע והביט באלכס. היא נעצה מבט בקערה הריקה שלה ופכרה בכפות ידיה.
"אבל," למשמע מילת הניגוד הזו אלכס הרימה את מבטה. היא אחזה בידה של אנסטסיה חזק. "דנו בנושא, והחלטנו שהמלגה תחודש והציון שלך לא יהיה נכשל אם תעמדי במשימה הבאה."
"אני מקשיבה." אמרה אלכס. התלהבות נשמע בקולה והיא הביטה במורה שלה בפה חצי פתוח.
"כמו שאת יודעת, יוצא סרט חדש לקולנוע. 'להתחיל מחדש' הוא נקרא. כולם מדברים עליו ואומרים שהוא יהיה להיט גדול מאוד. השגנו לך שני כרטיסים להקרנת הבכורה ותג כניסה אל מתחם האח"מים כדי שתוכלי לראיין את צוות השחקנים. בדגש על כוכב הסרט- דילן ג'ונס."
למשמע השם דילן ג'ונס אלכס חטפה בחילה.
דילן ג'ונס, הידוע בשם "כוכב הקולנוע הצעיר והמפורסם והמצליח ביותר", היה האליל של חברתה הטובה ביותר וכתומת השיער- הרפר. מאז שיצא לאור בתפקיד קטן בסרט ישן, הרפר התאהבה בו- בתור אליל נוער. היא לא הפסיקה לדבר עליו, ללכת לאן שהוא הולך, לכל הבכורות של הסרטים שלו, של הסדרות שלו. הנער אפילו הוציא ספר והיא הייתה הראשונה שקנתה אותו. אלכס, לעומתה של חברתה הטובה ביותר, שנאה אותו. בלונדיני עם עיניים כחולות, גבוה וחתיך… אבל זה לא העניין. היא לא אהבה את צורת המשחק שלו, את איך שהתראיין למגזינים ולתוכניות טלוויזיה והכי היא לא אהבה – את היחס למעריצים ולמעריצות שלו.
מסתבר שאליל הנוער ג'ונס הוא הומופוב. וכשנער הומו ראה אותו ברחוב ורצה להצטלם איתו, הוא שפך עליו מים וציפה שיימס כמו המכשפה הרעה מהמערב, מהקוסם מארץ עוץ. אבל הוא לא הסתפק בזה. לא, לא, לא – הוא אמר לאחד השומרים שלו שהיו בסביבה להכות אותו. והוא אכן עשה זאת. מאז אותו רגע היא שנאה את דילן יותר ממה ששנאה לפני כן, מה שהיה כמעט בלתי אפשרי. תגובתה של הרפר בעניין הייתה – "אז מה, יש הרבה הומופובים."
"ההקרנה ביום שלישי, שלושה ימים מהיום. אני מניח שאת מבינה כבר מה את צריכה לעשות." אמר מר קולמן וקם ממקומו בכוונה ללכת.
"להכין שאלות, לסקר את השחקנים ולתעד את זה בווידאו, לערוך את זה לסרט דוקומנטרי." אמרה אלכס ביובש.
"מעולה. המועד שלך הוא לעוד חודש מהיום בדיוק. זה די והותר זמן."
"רגע, שני כרטיסים להקרנה?" שאלה אלכס אחרי שעיכלה את כל השיחה.
"כן שני כרטיסים." אמר מר קולמן והרים את ז'קט העור החום שלו ממשענת הכיסא. "זה המועד האחרון אלכס. אם לא תגישי את זה, העתיד שלך בתור בימאית סרטים דוקומנטריים, או כבימאית בכלל, די אבוד."
"תודה רבה, מר קולמן." אמרה אנסטסיה וקמה ממקומה במהירות. היא לחצה את ידו של מר קולמן וחייכה חיוך מלא שיניים. לא צחורות כמו של מר קולמן, אבל לבנות גם הן.
"תקראי לי אדריאן."
"אין בעיה, אדריאן קולמן."
הוא נופף לשלום והוביל את עצמו החוצה. קול הדלת הנסגרת נשמע ואלכס סוף-סוף יכלה להגיד שעל ליבה.
"את מחבבת את המורה שלי!" אמרה אלכס בהתרגשות לאנסטסיה. היא התכופפה קצת וחיבקה אותה למראה הפנים הנבוכות והמאדימות שלה. "זו לא בושה."
"אוי, אלכס. תפסיקי לקשקש בתבשיל." אנסטסיה אומרת דברים מוזרים כשהיא נבוכה. "עכשיו, לכי לחדר שלך ותתחילי להכין את העבודה שלך. יש לך הרבה לעשות."
"אני אעזור לך לפנות."
"לא צריך," מיהרה לענות, "אני אסתדר לבד."
אלכס הנהנה והתקדמה באיטיות לכיוון גרם מדרגות לולייניות שהוביל לקומה השלישית.
"חוץ מזה," המשיכה אנסטסיה, "כך אני לא אצטרך לדבר איתך על הרגשות שלי כלפי מר קולמן." היא סיימה את המשפט במהירות ונכנסה למטבח בספק ריצה ספק הליכה מהירה, ידיה מחזיקות מגש כסוף עמוס כלי הארוחה. אלכס צחקקה קלות והחלה לעלות בגרם המדרגות. היא הוציאה את המכשיר הסלולארי השבור – בגלל התאונה – מכיסה וחייגה להרפר.
"הלו?" קולה הישנוני של הרפר נשמע.
"הרפר ליאה מקליין, נחשי למי יש שני כרטיסים להקרנת הבכורה של הסרט החדש של אליל הנוער?" צווחת אהדה נשמעה מהצד השני של הקו. אלכס סיפרה לחברתה כל מה שקרה הערב בעודה עולה לחדרה ומתארגנת לשינה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך