אותו הצליל
ושוב אני שומעת את אותו הצליל
כולי מתכווצת
חוששת, מהססת
אבל אז הקריאה מרגיעה
אני נכנסת
אוספת את שברי הזכוכית
נחנקת וחושבת לעצמי
למה אין מספיק אוויר בחדר
ובלי מודע אני עושה את זה
פעם אחר פעם
והוא בכלל לא יזכור
והוא בכלל ישכח
כי מה אכפת לו
היה לו טוב
ולי לא
כי שמעתי שוב את אותו הצליל
הבקבוק נפל.
אולי הוא כן זוכר
אבל לא יודע מה זה מרגיש
אני שומעת שוב את הבקבוק נופל
זה כבר שולט על דמיוני.
תגובות (2)
לא יודעת אם נהניתי, השיר לא כיף בלשון המעטה אבל הכתיבה טובה.. ואני נהנית מכתיבה טובה :ח
תודה!