אביטל וגבריאל – החלום על וורונה הישנה- פרק 1

אביטל צעדה ברחובות ורונה , אוחזת במצלמה שקיבלה כמתנה ליום הולדת שש עשרה, היא יצאה לורונה לטיול לחקר השורשים המשפחתיים שלה. מבלי לדעת , שמסתובב לו בן המשפחה היריבה , גבריאל. גבריאל נחת בורונה לפני כמה שעות.
גבריאל לא הלך ישירות לבית המלון שבו הוא הזמין חדר במיוחד המיועד ללילה אחד.
אביטל נעצרה על בית שכנראה היה ביתה של יוליה , אבל הרוב אומרים שכנראה זה פונדק משוחזר מהמאה ארבע עשרה.
אביטל השקיפה מלמטה , שם במרפסת רומיאו ויוליה התוודו על אהבתם באותו הלילה.
היא צילמה גם את הפסל של יוליה ועמדה ברחבה לשים פתק ברחבת הפסל. כולם נדחפו ונשרכו לתור ארוך ומייגע.
אביטל ניסתה לעקוף אבל היא לא יכלה להתחיל לדחוף אנשים. כי היא ידעה שזה לא מנומס להתחיל לדחוף אנשים.
גבריאל גם נכנס בקושי לרחבת הפסל ולקיר הפתקים שאומרים אם אתה כותב פתק ומשאיר אותו בתוך הקיר . אז אתה מתמלא בברכה.
הוא רצה להשאיר פתק במיוחד בשביל אוריאל. אוריאל הצטער על כך שגבריאל לא יהיה נוכח במסיבה שהשכבה מארגנת במועדון " אלגנס"
למרות שגבריאל לא יהיה איתו. הוא מאוד קיווה שהוא ייהנה עם חברו הטוב של גבריאל, יער.
יער היה חבר ילדות של אוריאל וגבריאל.
אביטל הוציאה מתיקה טוש אדום וכתבה על הקיר את שמה של סבתה שנולדה בורונה ואת שמו של אהוב ליבה.
" סלח לי סבא." אמרה אביטל בעצב ודמעה אחת , בודדה ירדה מעיניה. היא המשיכה הלאה בטיול בוורונה.
אביטל צילמה כל דבר שהיא ראתה. היא הסתכלה סביבה במבט מוקסם.
גבריאל כתב שם בפתק : האם יעל היא אהבת חיי?
הוא הכניס את הפתק לתוך הקיר.

כשאביטל צעדה לכיוון המזרקה , היא לא שמה לב שעגילי האהבה בצבע טורקיז נפלו. גבריאל הרים אותן וחשב לתת אותם במתנה ליעל , החברה שלו.
גבריאל לא הבחין שהעגילים בצבע הטורקיז שהוא הרים , שייכים באופן מסויים לאביטל. אביטל קיבלה אותן מסבתא המנוחה שלה.
אביטל וגבריאל הפנו גב אחד לשנייה , כשהם אוחזים במטבע ומתכוננים לזרוק אותה לתוך המזרקה.
" שהגורל יחליט!" קראה אביטל בתקווה וזרקה את המטבע לתוך המזרקה.
" שהגורל יחליט!" קרא גבריאל שעמד מהצד השני של המזרקה.
עוד כמה שעות מעטות נותרו להם בורונה הקסומה והרומנטית.
מכאן , הם טסים בחזרה לארץ.
בינתיים בארץ , שיראל ניצלה את זה שאביטל הייתה בורונה. היא עלתה לחדר לראות מה קורה עם ורדה.
ורדה הביטה בה בפליאה.
" גיהצת גם את המדים של מרום?"שאלה.
ורדה לא ידעה מה לענות לה.
" סליחה גברתי. אבל העלמה אביטל יצרה איתי קשר לפני כמה דקות ואמרה לי שאדאג לגהץ בשבילה את המדים החדשים של בית הספר החדש!" אמרה ורדה וקולה שוב רעד.
" אז תדאגי גם לבגדים של מרום , ובאותה הנימה שלך , אני לא בקשתי את דעתך ולא את דעתה. עובדת פשוטה שכמוך איננה רשאית להביע דעה בבית הזה. אני מקווה שאביטל תבין את המשמעות של להיות בת למשפחת מלכה." קראה שיראל ויצאה מן החדר לדאוג להכנות האחרונות לפני בואה של אביטל לבית.
ורדה המשיכה לעבוד בשיא המקצועיות.
אביטל וגבריאל עלו על המטוס הראשון הממריא בדרכו לישראל.
אביטל כבר מתה מגעגועים וכבר לא הייתה לה סבלנות לחכות לראות את משפחתה שוב.
גבריאל ישב במטוס וכתב הודעת טקס לחברתו , יעל.
יעל לא ענתה להודעת טקסט.