מחק
אני מציירת, מקשקשת, רושמת,
ופתאום קו מחליט לצאת עקום.
אבוי, איום ונורא! איזה מזל שהמחק-
הוא לא נמצא!
אני מחפשת כאחוזת טירוף,
סורקת את החדר.
אני לא עליו יושבת,
הוא לא בתוך המחברת,
לא על הטלפון,
לא ליד העיפרון.
איפה לעזאזל אותה חתיכת גומי ארורה?!
תגובות (1)
אני תוהה אם אני אמורה לחפש משמעות נסתרת או שפשוט חלקת את המצוקה הארעית שלך…
בכל אופן זה מוצא חן בעיני.