המכשפות
ריקוד מושחת, היתר ברירה
סוגים שונים של טעם רע.
ולמה את כל כך קטנה?
את יודעת את מה זה מזכיר לי…
חיבוק ארוך, ונשיקה.
מעי רגיז, הסכם שתיקה.
סוגים שונים של תאטרון.
והצתה במוזיאון.
לי לא אכפת.
כשתגדלי
אקח אותך,
לרקוד איתי.
תגידי שוב
אותו דבר
אל מול הבדולח שנשבר.
ונסתובב, ונסתחרר
המכשפות מצאו חבר
וזה הזמן שמרפא,
ומעוות ומשקר.
לה לה לה לה
לה לה לה לה
דמעות בתוך קופסה סגולה.
ומה היית אומרת לה?
צריך להסתתר?!
אבל בסוף גנבו תמונה
ובה מוקדשת הזמנה
לערוגת פרחים מתים
הניחו פרח בשבילה.
תגובות (8)
אהבתי את השיר כולו ובעיקר את שתי השורות האחרונות, יפה מאוד!
(עוד דבר קטן-אשמח אם תקראי קצת את הטקסטים שלי ועוד יותר אם תגיבי עליהם לפעמים:)
שבת שלום!
תודה.
לגבי הדבר הקטן- לא מציעה לך להגיב את זה כבדרך אגב באופן כללי. מעבר לזה שזה נשמע מעט אינטרסנטי, אנשים לא ישימו לב לטקסטים שלך רק כי ביקשת. אם תהיי מעניינת עבור מישהו הוא יקרא אותך. אם לא אז לא.
אהבתי מאוד. מבלבל וברור בו זמנית
בהחלט.
זה מרגיש כמו משהו שהתפרץ אחרי שהסתירו אותו יותר מידי זמן, או שזה רק אני.
השיר הזה נותן לי תחושה ממכרת של פתיחות יתר
זה מעניין
ל.ט
לא ממש, אבל במובן מסויים זה נכון.
תודה.
מדהים.
והחריזה, תענוג.
מעביר בי תחושה של גישה הומוריסטית על נושא נורא טעון, כתוב מצויין
אהבתי ממש