חדר בחושך (ואתה)
למה אי אפשר לישון יותר?
הכל חשוך כאן מסביב, העצים נעים על הארון, והמזגן מהמם. רעש לבן, כמו גשם, זה מרגיע?
למה להעמיד פנים? אבא נכנס מחלקת נשיקה והולך,
הכל חשוך כאן מסביב, והוא לא רואה שאתה בעיניי חתול פתוחות, רואה את הקמט במצחו, הקמט בשולי פיו
זה רוך? זה דאגה?
למה כלכך חם?
אתה פושט חולצה, מקלל את המזגן: רק נשיפות עדינות. אתה נושם. נושם. נושם.
למה אי אפשר לישון יותר? ולשכוח.
למה הסדין מגרד, הריצרץ של השמיכה דוקר, החושך מלא נקודות, הזיעה מטפטפת כמו דבק, המזגן הופך לערפד, העיקצוצים עולים מכפות הרגליים. והראש.
חרא הראש
מודעות, איך היא נוצרת?
למה שלי שונה משלך? (אם זה רק חיבורים, כלומר)
תגובות (5)
איזו צנזורה… בכל מקרה, הקטע מלא אווירה, אבל לא מספק בעיניי
חח בגלל הצנזורה
אז אל. תרשום אזהרה
מסכים עם התגובה למעלה,הקטע קצת על הקצה כאילו אתה שנייה מלשחרר אותו כמו שצריך.אבל חוץ מזה זה מעולה בעיני
אל תצנזר, חבל. תגיד את מה שאתה רוצה להגיד, זה כל הרעיון של האתר. הייתי רוצה לקרא את הקטע כמו שבאמת רצית לכתב אותו.