הטסט של קרן מנצור
"את הנבחנת?"
"כן" אמרה קרן בהתרגשות לקראת הטסט הראשון שלה.
"שלום! אני עמוס ואני בוחן הנהיגה שלך, את מוכנה?"
קרן מסרה לבוחן את תעודת הזהות שלה ואת הקבלה על תשלום האגרה.
"קרן מנצור. הבנתי. תכנסי לרכב ונתחיל"
קרן נכנסה לרכב והבוחן אמר לה בטון סמכותי "קחי שמאלה וברמזור ימינה". מיד לאחר שקרן פנתה שמאלה, אמר לה הבוחן-
"את ממש לא נראית כמו מנצור, את לבנה מדי והעיניים שלך כחולות מדי בשביל להיות מנצור. בטח אמא שלך אשכנזייה, נכון?"
"אני יודעת שאני לא נראית אבל אני עדנית משני הצדדים", אמרה קרן בגאווה.
"מה זאת אומרת עדנית. עדן זאת עיר בתימן למיטב ידיעתי. אז את אומרת שאת תימנייה?"
"בגדול כן, אבל עדנים הם לא בדיוק תימנים וגם בהרבה מקרים גם לא נראים כמו תימנים. אני בדיוק ההוכחה לזה" אמרה קרן בחיוך.
"בצומת תפני שמאלה" אמר הבוחן והוסיף-
"אני לא מבין את הקטע הזה של המזרחיים לקרוא לעדה שלהם בשם של העיר ממנה הם באו ולא השם של המדינה שממנה הם באו. כך לדוגמא יש את התימנים ולעומתם את העדנים, את הטורקים ולעומתם את האורפלים וגם לא מובן לי הקטע הזה של הטריפוליטאים. למה לכל הרוחות לא קוראים לעדת העבריינים הזאת לוביים? כאילו שכשאתם אומרים שבאתם מעיר מסוימת זה הופך אתכם ליותר טובים משאר הדרעקים שבאו מארצות ערב. אז מה זה אומר- שהם רכבו על חמור ואתם רכבתם על סוס? כולכם אותו הדרעק"
"תשמע אין לך מה לכעוס. אני לא ממש יודעת מה הסיבה. אני אומנם ממוצא עדני אבל אתה מבין שנולדתי בארץ וגם ההורים שלי נולדו בארץ ורק הסבים והסבתות שלנו הגיעו מעדן. חוץ מסיפורים, אני לא ממש יודעת מה זה אומר כיום. עכשיו כולנו עם אחד, לא?!"
"לא לכעוס! לא לכעוס את אומרת לי! את המדינה הרסתם לנו עם התרבות הערבית שהבאתם לפה. עכשיו תעצרי אחרי הסיבוב ותבצעי חנייה ברוורס", אמר כשכולו מתנשף מכעס.
"אדוני, אני רק רוצה לעשות את הטסט וללכת. לא באתי כדי להתווכח. אני לא ממש מבינה מה אתה רוצה ממני", אמרה קרן בשעה שהיא סיימה לעשות חנייה מושלמת ברוורס בניסיון הראשון. זה היה החלק שממנו הכי חששה בטסט, אבל עם כל מה שקרה עם הטסטר, היא אפילו לא חשבה על זה באותו הרגע.
"תצאי מהחנייה ותמשיכי ישר עד לרמזור שבקצה העלייה. ברמזור תפני ימינה", אמר בטון רגוע יותר אך עדין ניכר על פניו שהוא עצבני.
קרן יצאה מהחנייה, וברכב היה שקט מתוח עד שהבוחן אמר-
"עכשיו אתם גם מצליחים לבלבל אותנו עם המראה שלכם. חלק מכם נראה ממש כמונו וגם חלק מכם שינו את שמות המשפחה שלהם כדי שלא ישימו לב שהם פרענקים. אבל עלי לא תצליחו לעבוד, גם אם בשנייה הראשונה אתם מצליחים לעבוד עלי, כמו שאת עשית, תוך כמה דקות הרדאר שלי עושה תיקונים…", אמר הבוחן כשהוא מרוצה מעצמו.
קרן החליטה שמעכשיו ועד סוף הנסיעה היא תשתוק ופנתה ברמזור, לאחר שביצעה "זינוק בעלייה" מהסרטים. למרות זאת, הבוחן לא הראה כל סימן לאכפתיות מרמת הביצועים הגבוהה שהיא הפגינה.
"טוב, תחזרי למשרד הרישוי, אנחנו סיימנו".
לאחר שקרן החנתה את הרכב ויצאה ממנו, נשאר עמוס הבוחן ברכב, סימן על הטופס הבחינה של קרן באקראי 3 סימונים של "הפקעת שליטה", סימן מעגל מסביב למילה "נכשל", חתם בתחתית הטופס וחזר למשרד.
כ-5 דקות לאחר מכן, יצא עמוס שוב למגרש החנייה ושאל-
"מי הבא בתור?"
"אני, שלמה נגוסה", אמר בהתרגשות שלמה כשהוא מעביר לבוחן את תעודת הזהות ואת הקבלה על תשלום האגרה.
"שלמה נגוסה. הבנתי. תכנס לרכב ונתחיל", אמר עמוס לשלמה בטון סמכותי, כשהוא חושב לעצמו בציניות- "קודם תימנייה, עכשיו אתיופי. בחיי, היום הזה נעשה טוב יותר מרגע לרגע…"
תגובות (6)
הצלחת להעביר את הנושא בדרך משעשעת למדי. אהבתי
חשקתי שיניים בכל פעם שהבוחן אמר משהו…
מעצבן! תוך דור אחד או שתיים זה יחלוף.
כתיבה טובה.
גם זו גזענות- להוציא את הבוחן האשכנזי כגזעני ומפלה לרעה. את/ה גורם/ת לניכור כלפי האשכנזי ומוציא אותו גזעני ומתנשא. זה פוגעני ומעליב. אני לא יודעת איזו עדה אתה ולא אכפת לי אבל אין לאף אחד שום זכות להוציא עדה אחת יותר או פחות טובה מהאחרות. חוץ מזה ידוע שלא משנה עד כמה הטסט מושלם-אם זה טסט ראשון- יכשילו אותך, אז זה לא נכון וצודק והוגן לגרום לנכשל להיראות נכשל רק בגלל שקרן תימנייה
הסיפור לוקח סיטואציה ספציפית ובאמצעותה אני מתאר תופעה שלצערי עדיין קיימת בישראל. צר לי אם את או כל אדם אחר נפגע מהתיאורים, אך לא ניתן לתאר את הסיטואציה מבלי שיהיו בה אנשים מעדות מסוימות (אחרת זו לא תהיה גזענות…).
לגבי הטסט הראשון- נכון כי רבים נכשלים בו, אך במקרה דנן, היא לא נכשלה בגין כישורי הנהיגה שלה אלא בגין מוצאה וזה בדיוק הסיפור (חוסר הצדק המשווע שבעניין…)
אהבתי והחברתי מאוד לדרך שהעברת את המסר בסיפור וגם כשענית לתגובות. נראה. ב כחצי אשכנז חצי מזרח (ולבנה שלא סובלת משום סוג של אפליה על רקע זה ) התחברתי וראיתי את הפגיעה שבשני הצדדים ובעיקר בנבחנת, כך שאני חולקת על דבריו של קורן…
בוחן הנהיגה עשה בסך הכל עבודה טובה. הוא דאג לכך שכמה שפחות נהגים לא ראויים יעלו על הכביש.
כרגיל, כתיבה נהדרת. יכולתך בתשבצי היגיון מורגשת היטב.
בתגובה לשאלך (ריקוד ליל כלולות)- התשוקה היא חלק משמעותי מיצירת הקשר הזוגי, אך לא מהותו. הריקוד מבטא את את התשוקה.
הזוגיות באה לידי ביטוי עמוק יותר – בהשארות יחד. השינה המשותפת לאחר הריקוד – גם בגלל וגם למרות הריקוד – מבטאת את האהבה.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.