שיר אחרון

חצי שנה עברה ונשכחה
ולעתים קרובות אני נזכרת בך

פעם היינו חוגגים כל חודש של אהבה
היום זה רק עוד חודש בלעדייך

הימים הפכו קצרים, והתארכו הלילות
ולפעמים אני מאפשרת לעצמי קצת לבכות

אחרי שנתיים אהבתי אליך המשיכה לגדול
היה לי קשה ואיבדתי את עצמי
אני מצטערת על הכל

חיבוקך החם הוחלף בשרווליו הריקים של סריג כחול
לפעמים שאני מרגישה לבד, אני מחבקת אותו
ומאפשרת לדמעה אחת ליפול

אני מתחילה להרגיש שגם זה יעבור..
אבל אני חייבת לשאול, האם אהבתנו יכלה להמשיך לגדול?

זכרונות של עצב מתחלפים בזכרונות של שמחה
יפה שלי,
אני כל כך מצטערת שפגעתי בך..

בקרוב, הזכרונות יוחלפו בשכחה
אבל בחיים לא אשכח
כמה אהבתי אותך…