הכישרון של ארנון

בערב כיפור האחרון, הלכתי לבית הכנסת ועשיתי מה שאף פעם לא עשיתי- התפללתי. כשנפתחו דלתות ההיכל הוספתי תפילה אישית שלי לאלוהים ובה אמרתי "אלוהים שלום! מדבר ארנון אקרמן, זאת הפעם הראשונה שאני פונה אליך, אבל יש לי בעיה שאני צריך את עזרתך בפתרונה. אתה מבין, בעוד שלושה ימים אני בן 28 ואני עדיין בתול. אף פעם לא היה לי מזל עם בנות המין השני, ולא הייתה לי חברה. זה לא שאני נראה גרוע, אני נראה בסדר- 1.75 מ', מבנה גוף בינוני, משכיל ובעל עבודה קבועה, אבל כשאני ניגש לבחורה שמוצאת חן בעיני ומתחיל איתה, זה אף פעם לא הולך. אני מאוד מתוסכל ולא יודע מה לעשות, אז בבקשה אלוהים, עזור לי בכל דרך שהיא למצוא את בת הזוג המיוחלת". באותו הלילה הלכתי לישון במחשבה "איזה טיפש אני שחשבתי שהתפילה הזאת תעזור לי. הפתטיות שלי לא יודעת גבול. אני כבר צריך להשלים עם העובדה שלא תהיה לי אף פעם בת זוג".

לאחר שלושה ימים, ביום ההולדת שלי, ההורים והחברים התקשרו לאחל מזל טוב, אבל ממש לא היה לי כוח לדבר איתם, הסתגרתי בבית, שכבתי במיטה והתגוללתי במחשבות נוגות על מר גורלי. נרדמתי. במהלך השינה, התחלתי לחלום חלום מוזר ומתוק. במהלך החלום הלכתי במדבר כשבידי צנצנת גדולה, מלאה בנמלים מכל מיני סוגים וגדלים, ואז משום מקום התגלה אלי דב נמלים. חשבתי לעצמי "איזה מוח מעוות יש לי שמכל החיות בעולם, אני חולם דווקא על החיה הפריקית הזאת". דב הנמלים פנה אלי ואמר "אני רעב מת! תן לי את צנצנת הנמלים שלך ואתן לך כל מה שתרצה בתמורה". בתגובה אמרתי לו "אני רוצה להצליח עם נשים". הוא אמר "אין בעיה!", לקח מידי את הצנצנת, פתח אותה, שרבב לתוכה לשון ארוכה ובשרנית והחל לבלוס ברעבתנות את הנמלים, תוך השמעת קולות קראנץ' נמלים בכל נגיסה. עד לאותו הרגע לא חשבתי שדב נמלים אוכל את הנמלים בעזרת הלשון. תמיד דמיינתי לי את האף המוזר שלו מתפקד כשואב אבק לנמלים. "כנראה אני צריך לראות יותר מערוץ הנשיונל גיאוגרפיק ולהפחית קצת בפורנו" חשבתי לעצמי. כשדוב הנמלים סיים ללקק את כל הצנצנת הוא פנה אלי ואמר "להצליח עם נשים, זה הדבר הכי קל בעולם! כל מה שאתה צריך לעשות הוא לגעת לבחורה באוזן עם אחד האגודלים שלך. ברגע שתעשה את זה, אין בחורה שתוכל לסרב לך". "ואיך אני אמור להגיע עם האגודל לאוזן שלה" שאלתי, אך צלצול הסלולארי שלי העיר אותי לפני שהספקתי לשמוע את התשובה. זה היה איתי מהעבודה. מתברר שישנתי קרוב ל-13 שעות ואני כבר מאחר לעבודה. התארגנתי במהירות ויצאתי לדרכי תוך כדי מחשבה על החלום המוזר.

כשחזרתי מהעבודה, פגשתי את אורלי השכנה שלי, בחורה מדהימה בת 24. תמיד רציתי להתחיל איתה, אבל אף פעם לא היה לי את האומץ. כשעצרתי לומר לה שלום, חשבתי על החלום שהיה לי. "אני חייב לגעת לה באוזן עם האגודל. אבל איך אני אגיע לאוזן שלה?" חשבתי לעצמי. כשאורלי שאלה "איך בעבודה?", אמרתי לה "תגידי, אלו עגילים חדשים שיש לך?" היא אמרה "לא הם ישנים, אבל אני מאוד אוהבת אותם". "אפשר להסתכל מקרוב יותר?" שאלתי. היא אמרה "בטח" ואז זה קרה. נגעתי לה באוזן עם האגודל, כאילו על מנת להסתכל על העגיל וברגע שנגעתי בה, היא רעדה כולה וחיוך רחב התפשט על פניה. אחרי מספר דקות כבר היינו באמצע משגל לוהט, שעד עכשיו ראיתי כמוהו רק בסרטים ארוטיים וכל הזמן חשבתי לעצמי "זה עובד! זה עובד!". התברר שכשאני נוגע לבחורות באוזן הן מקבלות אורגזמה מיוחדת כזאת, שכנראה חזקה בהרבה מכל אורגזמה של יחסי מין רגילים ולכן הן לא יכולות לעמוד בפני.

מכאן והלאה הדרך הייתה קצרה. הייתי חייב לפצות את עצמי על כל השנים השחונות. אלו היו זמנים משוגעים- יצאתי עם בחורות בטירוף, זיינתי על ימין ועל שמאל. בהתחלה זיינתי את הבחורות שהצעתי להן לצאת איתי ואמרו לי "לא" (טוב, זאת הייתה נקמה) ולאחר מכן העלאתי סטנדרטים וזיינתי דוגמניות. אבל לא סתם דוגמניות, את הכי יפות, אלו שרואים בפרסומות בערוץ 2 ובתמונות שער של מגזינים יוקרתיים.

אחרי 4 חודשים של זיונים ו-10 ק"ג פחות, נמאס לי כבר מכל הסטוצים. הרגשתי שזה כבר לא זה ואמרתי לעצמי "מגיע לי יותר! מגיע לי בחורה שתאהב אותי בגלל מי שאני ולא בגלל הכישרון שלי", אך בכל פעם התאכזבתי מחדש. הבחורות פשוט לא שמו עלי. אפילו אלה שכשעוברים ברחוב לא מסובבים אחריהן את הראש, לא שמו עלי. בחיי שזה היה מתסכל. אבל מדי פעם, כשמישהי דחתה אותי ברשעות, הייתי נוגע לה באוזן באיזה תירוץ מופלץ ו"מזיין אותה באבי אביה", שתלמד הזונה.

אחרי חודשיים של אכזבות הכרתי את גילה, פקידה בבנק הפועלים בסניף ויצמן בעיר. היא הייתה בת 25 בערך ונראתה מעולה לטעמי- שיער שחור ארוך וחלק, פנים מטופחות וחזה גדול. התחלתי איתה ולהפתעתי היא נתנה לי את מספר הטלפון שלה. למחרת התקשרתי אליה וקבענו לצאת לסרט. חיכיתי לפגישה הזאת בהתרגשות של נער מתבגר והפגישה הלכה נהדר, פגישה שכאילו לקוחה מסרט רומנטי. בסוף הפגישה התנשקנו וקבענו שנצא גם למחרת. מכאן והלאה הכל זרם. היו רגעים שלא האמנתי שזה קורה לי ואני באמת מתאהב ושהבחורה שאיתי מתאהבת בי גם כן.

לאחר כחצי שנה עם גילה, הצעתי לה נישואין והיא ענתה בחיוב ואמרתי לעצמי שבליל הכלולות אני אשתמש בכישרון שלי גם עליה, כמתנת חתונה ומאותו הרגע הכישרון שלי יהיה רק שלה. ובאמת בליל הכלולות, לאחר החתונה, נסענו למלון דן בת"א ולאחר שספרנו את הצ'קים, נכנסנו למיטה ונגעתי בעזרת האגודל באוזן (הפעם ללא תירוצים) של גילה. אבל כלום, שום תגובה!!! ניסיתי שוב ושוב אבל גילה פשוט לא הגיבה. בתחילה התאכזבתי, אבל אחרי כמה דקות חשבתי לעצמי "בטח הכישרון היה מתנה עד שאצליח להתאהב ולהתחתן".
גילה שהרגישה שאני לא עצמי באותו הרגע, אמרה "ארנון, אני חייבת לספר לך משהו. אני מקווה שלא תכעס עלי שאני מספרת לך רק עכשיו אחרי שהתחתנו" והוסיפה כשהיא מתאפקת שלא לבכות "לא תמיד קראו לי גילה ולא תמיד נראיתי כמו שאני נראית היום. נולדתי וחייתי 17 שנים כ'גיל נמיר', אישה לכודה בגוף של גבר שתמיד הרגישה אישה ותמיד נמשכה לגברים כאישה. בגיל 17, בעזרת ההורים נסעתי לארצות הברית ועשיתי סדרה של ניתוחים לשינוי המין, נשארתי שם אחרי הניתוח וחזרתי לארץ לפני 3 שנים בתור גילה נמיר, כי רק פה אני מרגישה בבית" באותו הרגע היא כבר לא יכלה להתאפק והתחילה לבכות ואמרה "לאורך כל הקשר שלי איתך, לא האמנתי במזל הכל כך טוב שלי ופחדתי לספר לך כי פחדתי שתעזוב אותי". באותו הרגע חיבקתי אותה, נישקתי אותה ואמרתי לה "אני אוהב אותך ושום דבר לא ישנה את זה".
לאחר ששכבנו, הרהרתי לעצמי "מעניין אם הכישרון שלי עדין פועל? הרי על גילה הוא לא יכול לפעול כי היא נולדה גבר". לאחר מספר שעות בהן התהפכתי במיטה כשאיני מצליח להירדם החלטתי לרדת ללובי המלון. כשהגעתי לאיזור הקבלה, ראיתי את פקידת הקבלה ולאחר סמול טוק קצר שאלתי אותה בנונשלנטיות "מאיפה קנית את העגילים המשגעים האלו…?"