מסע החיפוש שלך

מי את?
היית ילדה קטנה וחמודה עם קוקיות, במגמת מחול עם חברות שלך שרוב השיחות ביניכן הן בעיקר על הג׳ינס שקנית אתמול בזארה.
בנות כאלה, עם פיד אומנותי באינסטגרם, שמתלבשות לפי הטרנדים, ששומעות פופ בזמן שמורחות לק ורדרד בחדר הלבן והנקי שלהן.

ואז החלטת שזה לא מתאים לך, התחלת ללבוש שחורים ולשמוע רוק, צבעת את השיער ותמיד שמת איילינר שחור ועבה שנהיה כמו סמל שלך, התחלת להסתובב עם ילדים גדולים ממך, לעשן ולהבריז כי לימודים זה לחלשים ויש לך בעיות יותר גדולות מזה. ציירת על עצמך וכבר תכננת כמה קעקועים, לא פחדת לשחק עם מחטים וכבר חוררת את הפנים שלך כמה פעמים.

ועכשיו שכשכבר החיוך שלך הפך צהוב, החלטת ששחור זה פאסה וטראנסים זה הדבר החדש. התחלת לבוא יחפה לביה"ס וגנבת כמה תכשיטים שנשארו לאמא שלך מהודו. הורדת את האיפור ואת התכשיטים מהפנים, לקחת שאכטה מהסיגריה כאילו זה ג׳וינט ושיחקת אותה מעופפת על ענן, כי החיים שלך עכשיו חסרי דאגות והבעיות שתמיד התלוננת עליהם נעלמו.

אז תחליטי כבר מי את, קשה לעמוד בקצב ואנשים כבר התחילו להתייאש.
ותקראי לנו, כשתסיימי את מסע החיפוש שלך אחרי עצמך.
או לפחות עד לפעם הבאה.