היי, הודעה + קטע פריקה.
אוקיי אז היי.
הרבה זמן לא העליתי כלום, אני יודעת שאני נוראית ולקוראים שלי שהספקתי באמצע אני מבקשת סליחה מל הלב, היה לי מחסום כתיבה מטורף של פאקינג שנתיים!!
אני לא יודעת אם אני ימשיך אותם, אני מאוד מחפדת לכתוב שוב ו להעלות שוב.
בכל מקרה אני יעז ויעלה איזה קטע שכתבתי עכשיו, זה פריקה.
לא רציתי שזה יהיה ככה.
נתתי לעצמי ליפול לתוך בור ללא תחתית הלכתי אחרי הלב, לא הקשבתי לאיש.
נתתי לכולם לרמוס אותי.
אבל אז, דווקא בנקודה הכי שפלה, הצלתי את עצמי.
אחרי זה הבטחתי לעצמי שלא אחזור למצב הזה שוב.
הבטחתי לעצמי שלא אתן לאף גבר להשפיע עלי.
הבטחתי לעצמי שלא התאהב.
הבטחתי לעצמי שאני לא יתן לשום דבר להסיט אותי מהדרך שתיכננתי.
הבטחתי לעצמי שאני לא אשבר.
הבטחתי לעצמי שלא אתן לאף מילה אחת רעה להחליש אותי.
אמרתי לעצמי שאני חזקה יותר מהכל.
אמרתי לעצמי שאני יכולה, שאני מסוגלת להילחם על החיים שלי.
גרמתי לעצמי להאמין כל כך באמונה של אני יצליח לא משנה מה.
זה עבד, זה באמת עבד לתקופה מסויימת.
אבל חטאתי שוב, אמרתי והבטחתי לעצמי כל כך הרבה שדברים שלא קיימתי.
ועכשיו אני עומדת במקום מסתכלת איפה אני ואני מבינה ששיקרתי לעצמי הרבה.
שוב הכאב הזה בלעדיו
שוב המילים שלה מחוררות לי את הלב
שוב הרצון לברוח
שוב ההתכחשות
שוב השקרים
שוב מסכה על הפנים, אוף כמה שאני שונאת לשים מסכה על הפנים.
שוב אני נותנת לכל הרוצה לשבור אותי ולרסק.
שוב ההרגשת בדידות
שוב החור הענק בלב
והלב שלי רק מדמם.
ואז בא הקול שאומר, רגע, עצרי הכל!
מה את רוצה בעצם?
מי את?
באמת עברת דרך?
האם תוותרי עכשיו על כל מה שעבדת קשה והשגת?
אני יושבת וחושבת שוב פעם מחדש.
אני חושבת על השאלות האלה.
לא!
אני לא מוותרת!!
אני לא אתן לאף אחד להרוס לי.
אני לא אתן לשום דבר להחליש אותי.
אני לא אשבר.
אני חזקה
אני מסוגלת
אני אלחם
אני אחלם
אני אלחם
עכשיו אני עם דמעות בעיניים, ממשיכה למלמל לעצמי: "אני אלחם"
אני נשבעתי שאני אלחם.
אני לא שלמה עם עצמי, אבל שוב אני משקרת לעצמי, סוגרת את כל הרגשות, מחשבות, רצונות, את האמת שלי, את הכל אני סוגרת בתוך תיבה ונועלת אותך, אני קוברת אותה עמוק עמוק באדמה.
את המפתח אני קוברת גם, למקרה ואם ארצה שעתיד לפתוח את התיבה ולהציץ בה.
אני קוברת אותה וממשיכה הלאה, באותה הדרך.
עכשיו אני מוכנה להמשיך בדרך.
שוב אני משקרת לעצמי, אבל הפעם רק בשביל לכבוש את היעדים שהצבתי לעצמי ורק אחרי שאני יכבוש אותם, רק אז אני יוציא את התיבה ואפתח אותה, ישחרר את הכל לחופשי, אשחרר את האמת שלי.
רק אז אני ארגיש שלמה עם עצמי.
תגובות (2)
וואו כמה עצמה יש בך כתיבה יפה, התחברתי מאוד
תודה רבה