טעות אחת קטנה
כבר שנתיים שאתם יחד, שנתיים של אהבה מדהימה, שנתיים של אין סוף הרפתקאות וזכרונות – חו"ל, נופשים בארץ, מסיבות, ימי הולדת, אירועים וכן גם ריבים.
אין ספק שאתם משלימים אחד את השני והנה הגעתם לשלב חדש בקשר, אתה התגייסת והיא עדיין בתיכון.
ההתחלה הייתה קשה, לא לראות אחד את השני כל יום ולפעמים אפילו לא לשמוע את הקולות אבל אז הסופי שבוע בהם יצאת היו מלאים במשמעות, כל דקה הייתה מנוצלת והתרגלתם.
הכל הלך מעולה עד שיום אחד עשית טעות, טעות אחת קטנה – שכחת להודיע לה שאתה סוגר שישי – שבת והיא ישבה במשך שעה שלמה וחיכתה לך בתחנה המרכזית וזאת לא הבעיה העיקרית שלך, הבעיה העיקרית שלך זה זה שמישהו אחר הביא לה טרמפ בחזרה.
הוא לא היסס, הוא המשיך להיות איתה בקשר ומבחינתה זה היה רק חברי אבל אתה התחרפנת מזה ויום אחד קרה הפיצוץ.
יצאת באמצע השבוע והחלטת להפתיע אותה, ידעת שהיא נמצאת כרגע בקניון עם חברות שלה, כשהגעת לשם ראית אותן אבל גם ראית אותו ואת הצחוק המשותף שלהם ואיבדת את זה במיוחד כשראית שהוא מחזיק את התיק שלה כשהיא בתא המדידה.
באת אליו ובלי לחשוב פעמיים הכנסת לו אגרוף לשפה, השפה התחילה לדמם והיא יצאה מתא ההלבשה כשתדהמה על פניה והבנת שעשית טעות אבל לא יכולת לשלוט על עצמך.
לקח לך כחצי דקה להבין שהוא שם בגלל חברה שלה בכלל ושהוא בקטע שלה וראית את הדמעות שירדו מעיניה.
"לא כואב לי שאתה מקנא, לא כואב לי שאתה הולך מכות בשבילי אבל נשבר לי הלב שאחרי יותר משנתיים יחד אתה לא סומך עליי, אתה לא נמצא פה במשך שבועות וכשאתה סוף-סוף חוזר אז אתה עסוק בלקנא ובלפקפק בי ובמה שאני מרגישה כלפיך" המילים שלה כמו סכין ללב שלך ואתה יודע שהיא צודקת אבל אתה שותק ורואה איך הולכת.
במשך יותר משבוע לא הפסקת להתקשר אליה, לשלוח הודעות ואפילו לבית התקשרת ולחברות שלה אבל היא לא ענתה ויום אחד הגיע המכה הקשה באמת, בדיוק ביום של השלוש שנים להכירותכם.
היית בבסיס שלך ואחד החיילים אמר שמישהו בא לבקר אותך וקיווית כל כך שזאת תהיה היא אבל התקוות שלך התנפצו כשראית דווקא אותו עומד עם פרצוף לבן כמו קיר ולא הבנת כלום.
"תקשיב אני יודע שאתה רותח עליי בטח ואולי באיזשהו מקום אתה צודק אבל מה שיש לי להגיד לך חשוב יותר ממני וממך אז תקשיב לי עד הסוף בבקשה" סימנת לו עם הראש שאתה מוכן והוא המשיך "חברה שלך, זאתי שאתה אוהב בטירוף נמצאת עכשיו בבית החולים" אתה הרגשת את הלב שלך מפסיק לפעום "אני לא יודע מה בדיוק קרה אבל היא הייתה בתאונת דרכים, המצב שלה לא טוב לפי מה ששמעתי ואני יודע שהיא תצטרך עכשיו את האהבה שלך גם אם היא לא תגיד בעצמה" לקח לך איזה דקה להתאושש על עצמך ורצת למפקד שלך שיתן לך לצאת.
כל הדרך לבית חולים קיווית שהיא תהיה בסדר, שהיא תצעק עליך שוב פעם, שהיא תבכה אבל רק שתהיה.
הגעתם, רצת אל הקומה וראית את המשפחה שלה ואת החברים שלה ונפלת על הרצפה מרוב כאב, אבא שלה התקרב אליך וחיבק אותך חזק ולחש לך "היא בניתוח, היא חזקה ותצא מזה ואני שמח שאתה תהיה פה כשהיא תתעורר כי היא תתעורר" והדמעות זלגו ממך.
אחרי ארבע שעות ארוכות סוף סוף החזירו אותה לחדר כשהיא מורדמת ומבעד לדלת הזכוכית ראית אותה מונשמת כשכל פניה חבולות, והשברים והכביות על הרגליים וחתך ענק על הרגל ורצית למות רק מהמחשבה שכואב לה.
המשכת לעמוד ככה במשך שעה בלי לזוז ואז אח שלה ניגש אליך והניח יד על הכתף שלך וראית על פניו את העייפות והרגשת רע כי הבטחת לו שתשמור עליה ולא קיימת את זה.
"אני יודע שאתה בטח רוצה להרוג אותי כי לא שמרתי עליה, כי פגעתי באמון שלה אבל אני נשבע לך שאם משהו יקרה לה אני אמות כי היא באמת החיים שלה ואין לי טעם לחיות בלעדיה ואני אדיוט שהייתי צריך את זה בשביל להיזכר בכמה שאני אוהב אותה" הוא הסתכל עליך ואמר לך בחזרה "אני יודע את כל מה שקרה ואני מבין אותך וגם היא עמוק בפנים מבינה פשוט זה היה לה קשה לקבל את זה ואתה לא אדיוט, אתה פשוט בן אדם שעושה טעויות כמו כל אחד ואתה יודע שאני באמת אוהב אותך בתור הבן זוג שלה, אתה הסיבה לחיוך שלה ואני אוהב כשהיא מחייכת ורק שתדע שאם הכל יסתדר בין שניכם ואני מאמין שכן אז אני אשמח שאתה תהיה לי לגיס יום אחד".
המילים שלו כל כך חיזקו אותך והתקווה חזרה אליך, בילית לילה שלם ליד החדר שלה ובסופו של דבר התעוררת מקולות רבים סביבך בעיקר של רופאים ונלחצת נורא אבל אז ראית את האצבעות שלה זזות ואת העיניים שלה לאט-לאט נפתחות ואתה חוזר ואומר "תודה לאל".
אחרי כמה דקות נכנסת לחדר כשכל הרופאים שם בודקים אותה ואת התגובות שלה, אתה נופל על ברכיך בעודך ממשש את היד שלה ואת הפנים שלה והדמעות יורדות כמו אף פעם, היא מסתכלת עליך ובכוחות הקטנים אומרת "אני גם אוהבת אותך ותמיד זה יהיה ככה" אתה מנשק את הלחי שלה ואומר "אני דפוק ואני אדיוט אבל אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך כמו שאף אחד אחר לא יאהב".
אח שלה נכנס לחדר ואומר "אני רואה שהחיוך חזר" ואתה יודע שאתה תתן הכל כדי שהוא לעד ישאר.
תגובות (0)