זה מרגיש נורא
אני יושבת כרגע מול המקלדת וכל כך רוצה להביע איך אני מרגישה לגבי מה שקרה לי, לגבי ההתעלמות שהרגיש כאילו התערבבה עם שנאה כלפיי- אבל אני פשוט לא מצליחה.
זה משהו שקרה לי היום בלימודים, ורציתי להגיע לאדם מסוים ולברר איתו כמה דברים בקשר אליי.
ונחשו מה? הוא התעלם. וזה היה משהו שלא חוויתי אף פעם.
בעודי עומדת לידו או הולכת אחריו וקוראת בשמו מספר פעמים, הוא דיבר עם ילדים אחרים והקשיב להם כאילו אני לא שם. קרה פעם שהוא הסתכל עליי כמה פעמים, ואז כשניגשתי אליו הוא כאילו לא ראה אותי מעולם.
ואני השתגעתי והרגשתי כמו מטומטמת שמדברת לקיר וקוראת בשמו מיליון פעמים, אבל הוא לא מגיב.
אני וחברה שלי הבנו מה זה- שנאה. לא מובן לי מה עשיתי לו רע, כי לא עשיתי לא כלום, אבל אפשר להרגיש ולראות את השנאה בעיניו כאשר אני מנסה לגשת אליו, וזה מרגיש נורא.
תגובות (2)
תקשיבי. זה נורא. זאת התנהגות מאוד לא אנושית. היא פוגענית, מעליבה-בטח, מכאיבה מאוד וכמעט לא ניתנת לעיכול.
אבל החיים הם מורכבים. מורכבים מהמון המון חוויות. יותר נעימת. פחות נעימות. קשות. קלות יותר. זה מה שעושה את החיים למה שהם. חיים.
קחי מה שתקחי מהחוויה הזו, אל תתייאשי לעולם. קחי אוויר ותמשיכי הלאה.
המקום הזה מעולה לפתוח את הלב ולפרוק מעט מהחרא שיושב עליו. הכתיבה הכי נכונה והכי טובה מגיעה מהמקומות האמיתיים הללו.
מקווה שעזרתי לך.
תודה רבה…אני בהחלט לא עומדת לוותר ^^